קרבן העדה/סנהדרין/י/ח

קרבן העדה סנהדרין י ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עושין לה רחוב. דרחובה דהשתא נמי משמע:

היתה רחובה חוצה לה. אש מקום קבוץ בני העיר היה חוצה לה כונסים אותה לתוך העיר שצריך לעשות לה רחוב בתוכה:

רחוב. פלטיא גדולה:

ההקדשות שבה יפדו. כלומר אינן נשרפים אלא צריכים פדייה כשאר כל הקדש בדק הבית שאין בהן אלא קדושת דמים:

ותרומות ירקבו. ודוקא תרומה שביד כהן דממון כהן הוא וחל עליה איסורא דעיר הנידחת ואין שורפין התרומות כשאר שללה דלא מזלזלינן כולי האי לפיכך ירקבו אבל תרומה ביד ישראל שלל גבוה הן שהן נכסי שמים וקדושתן קדושת הגוף ותנתן לכהן שבעיר אחרת:

ומעשר שני. אע"ג דממון ישראל הוא שהרי הוא נאכל לישראל הואיל וקדש איקרי לא ישרף אלא יגנז:

יגנזו. ולא סגי להניחם שירקבו כמו בתרומה דמ"ש וכתבי הקדש מסורין לכל אדם חיישינן בהו שמאי בואו לידי תקלה משא"כ תרומה שאינה אלא לכהנים ליכא למיחש בהו לתקלה שהכהנים זריזים הם ולא יהנו ממנה:

לא תעשה גנות ופרדסים. דעוד לגמרי משמע:

לכמות שהיתה. כמו שהיתה בישוב בתים אבל נעשית היא גנות ופרדסים:

אמרה התורה שישרפו. את כל אשר בה אפילו נכסי צדיקים שבתוכה וטעמא שבשבילם היו דרים בתוכה כמפורש בבבלי:

ומטהו. דאיכא כוונה ומעשה משא"כ בעיר הנידחת שאין שם אלא כוונה ולא מעשה שאע"פ שדרו בתוכה לא הודחו עמהם:

לדרך רעה. אע"פ שאינה לעבוד עכו"ם אלא לעבור על אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשנה על אחת כמה וכמה שחייב מיתה:

מפני ממונו. שהארץ היתה ארץ מקנה וטוב למקנהו:

מוכיח הדבר בלוט. ראיה לדבר מלוט:

דייך שאתה ממלט את נפשך. מפני שהיה משתומם על איבוד נכסיו כדכתיב ויתמהמה:

חיאל מן דיהושפט. ממלכות יהושפט עירו בית אלי שהיה בית אל שבבנימן והיתה תחת ממשלת מלכות יהודה שמלכו אז גם על בנימן ויריחו בבנימן היתה כמפורש ביהושע (י"ח) וקשיא למה אמר בימי אחאב בנה חיאל יריחו טפי ה"ל לתלות הקלקול הזה ביהושפט שהיה לו למחות בדבר:

אלא מלמד שמגלגלין כו'. ע"י שהיה שר צבא אחאב מלאו לבו לעשות כן ולא שמע למלך יהושפט:

ה"ג ובשגוב צעירו הציב דלתיה באבירם בכורו לא היה לו מאין ללמוד ובשגוב הרשע כו'. וה"פ ממשמע שנאמר באבירם בכורו איני יודע ששגוב צעירו מה ת"ל שגוב צעירו אלא ה"ק באבירם בכורו. לא ה"ל ללמוד שעלה בדעתו לומר קללת יהושע אינה אלא לדורו ודייק ליה מקללת משה שלא נתקיימה באחאב אלא ודאי שהקללה היתה לדורו לחוד אבל שגוב ה"ל ללמוד אחרי שראה שנתקיים מקצתה לכך נעשה צעיר שהיה מתמוטט והולך א"נ לא חיאל עצמו בנאו אלא בניו ברשותו בנאוה וקמ"ל שהם עצמם גרמו עוונם ולרבות ממונן עשאו:

כדבר ה' כו'. והיכן דיבר חרם בקרבך ישראל לא תוכל לקום מפני אויביך ומשמע נמי שלא תהיה תקומה לעובר על החרם והיינו שיהיה מתמוטט והולך. אלא עיר אחרת בנו. וקראוה יריחו. דגזירת יהושע היתה שלא לקרות שום עיר יריחו דאס"ד יריחו שהחרים יהושע בנו איך דרו בה ישראל הא דינה כדין עיר הנידחת שאסורה להבנות לעולם:

מאחר שנבנית כו' סתמא דתוספתא קאמרת לעולם יריחו עצמה בנו ולא תקשי איך דרו בה אח"כ דלא כתיב אלא לא תבנה עוד אבל משנבנית מותר לישב בה:

מה ת"ל ובנה כו' הא ממשמע שנאמר העיר הזאת איני יודע שהיא יריחו:

אלא שלא יבנה כו'. כלומר אלא ללמד שלא גזר עלמי שיבנה עיר אחרת ויקרא שמה יריחו כו' אלא דוקא מי שבונה העיר הזאת וקורא אותה יריחו. וכה"א לא תוסיפון כו'. כי היכי דבעינן כאן שיהא ממש עיר הזאת ויקרא שמה יריחו ה"נ בעינן התם שיהא ממש בדרך הזה שקבעו שם דירה אבל לסחורה כו' שרי:

ולכבוש את ארץ מצרים אם עשו מלחמה עם ישראל או לעבור דרך שם לכיבוש שאר ארצות:

הדרן עלך פרק כל ישראל

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף