קרבן העדה/סנהדרין/ח/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים


קרבן העדה TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' גנב משל אביו ואכל ברשות אביו. אע"ג דשכיח ליה לגנוב משל אביו הואיל ואכל ברשות אביו מתפחד ומתבעת מאביו שמא יראנו ולא ממשיך:

גנב משל אחרים. לא שכיח ליה שיוכל בכל עת לגנוב משל אחרים ולא ממשיך:

עד שיגנוב משל אביו. דשכיח ליה לגנוב בכל עת:

ויאכל ברשות אחרים. שאינו מתבעת שם מאביו דבכה"ג ודאי ממשיך:

ומשל אמו. מנכסים שיש לה שאין לאביו רשות בהן כגון שנתן לה אחר במתנה ע"מ שא"ן לבעלה רשות בהן:

גמ' אזהרה לגניבה הראשונה מנין. דתנן לקמן בפרקין מתרין בו בפני ג' ומלקין אותו מנ"ל אזהרה למלקות זה וקאמר מלא תגנוב ילפינן ליה:

לא תגנובו. דמיותר דכבר כתיב לא תגנוב אלא אזהרה לגניבה שנייה הוא דאתי:

לא תגנובו ע"מ למקט. עדיין קשה ל"ל אזהרה לגניבה ניליף מרבית ואונאה דהכא נמי מחסרו ממון לכך ניחא ליה למוקמי דאתי למעוטי אע"ג שאינו מכוין לחסרו ממון אלא לצערו:

ע"מ לשלם תשלומי כפל. שרוצה לההנותו ויודע שלא יקבל:

לא תגנוב את שלך. אם ראית בבית חבירך דבר שנגנב ממך שלא תגנוב הדבר ההוא ממנו אלא תקחנו בפרהסיא אם אפשר לך שלא תהא נראה כגנב:

עד שיגנוב מעות. ויקח בעדו בשר אבל אם גנב בשר מאביו אינוחייב:

עד שיולול מעות. מדכתיב זולל קדריש שהוא לשון זול:

מה אנן קיימין. במאי עסקינן:

אם. בזה שאומר לחבירו הא לך חמשה דינרים ותן לי בשר בעד שלשה דינרין כנגדן זהו מזלזל במעות קשיא העושה כן שוטה הוא ואיך נחייבו לזה מיתה:

ואם באומר הא לך ג' דינרין והב לי בשר בעד חמשה כגון זה ודאי לאדם יחשב אבל מי ישמע לו:

אלא הכא במאי עסקינן באומר הילך חמשה והב לי בעד חמשה דינרין בשר ולא אתי לאפוקי אלא שלא יקח הבשר ביוקרא דלא שכיחא ליה מעות לגנוב כולי האי ולא ממשיך:

הי דינו גנב כו'. איזהו גנב ואיזהו גזלן:

גנב בפני עדים. ושלא בפני בעלים זהו גנב אבל גנב בפני הבעלים זהו גזלן:

ר"ז פריך א"כ אם נתכוין לגזול הדבר הגזול וגם הבעלים עגיו אין זה גזלן הואיל ואין זה בפני הבעלים שהרי כשגוזלן אינן בעלים:

ופריך והי דינו כו'. א"כ איזהו גזלן לר' זעירא:

עד שיגזלנו בפני י' בני אדם. שלקחו בפירסום בפני רבים זה גזלן:

בנין אב שבכולן. כל הגזילות כולן לא למדו אלא מהאי קרא ויגזול את החנית כו' שזה היה בפרסום:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף