קרבן העדה/סנהדרין/ח/א

קרבן העדה סנהדרין ח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בן סורר ומורה כו'. סדר נסקלין דתניא בפירקין דלעיל מסיים הלכותיו ואזיל:

משיביא ב' שערות. והוא שיהא בן י"ג שנה ויום אחד דמקמי הכי אין השערות סימן אלא שומא:

עד שיקיף זקן. שיהא זקן מוקף סביב כולו:

התחתון. ולא העליון לא זקן ממש אלא זקן שסביב אותו המקום ודברו חכמים בלשון נקיה:

שנאמר בן ולא איש. משהקיף זקן התחתון איש הוא ואף על גב דמקטנותו הוא קרוי בן לא מצינו לחייבו מקמי שיביא שתי שערות דקטן פטור שלא בא לכלל מצות הלכך חיוביה לבתר הכי הוא וכי מיעטיה קרא אע"ג דמכי מייתי ב' שערות מיקרי איש לכל הדינים צ"ל דה"ק קרא בן הסמוך לגבורתו של איש בתחלת אישותו חייבו קרא ומשהקיף זקן התחתון איש גמור הוא:

גמ' וכי יזיד. מדאפקיה בלשון מזיד ולא כתיב וכי ירשיע איש למימר דרוש ביה נמי האי מזיד מבשל מאימתי נעשה איש משיתבשל זרעו וראוי להזריע ומפרש יזיד לשון בישול דכתיב ויזד יעקב נזיד:

מאימתי הוא מזיד. כלומר מאי סימנא איכא שהזרע נתבשל:

משתתפשט הכף. מקום תפוח יש למעלה מאותו מקום ומכיון שמגדל והולך לו השערות נראית וע"י כך הוא נעשה שחור:

משל. משלו למה הדבר דומה למבשל דבר בקדירה ע"ג האש כשהקדירה משחיר מבחוץ הדבר ידוע שהתבשיל שבתוכו מתבשל כן הדבר הזה:

לא שיהא הבן אב. ולאו מי שנולד לו בן קממעט אלא כל שהוא ראוי לבוא על האשה ולעברה ולהולידה והיינו שעברו עליו יותר מששה חדשים לאחר שנעשה איש דיולדת לשבעה יולדת למקוטעין נמצא ראוי הוא לבוא עליה ביום שנעשה איש ולהולידה ביום הראשון לחדש השביעי:

היידי ליה. וזה לאחר ו' חדשים נקרא אב ולא בן והתורה אמרה שיהא דוקא בן ולא הראוי להיות אב:

ואתיא. הא דתנא ר' שילא כי האי דאמר ר' יסא כל ימיו של בן סו"מ אינן אלא ו' חדשים משנעשה איש דכתיב איש ולא קטן עד ו' חדשים לאחריו דיותר מזה נקרא אב וכדפרישית:

כל אלו הדברים שבבן סו"מ מסברא מן הפוכים:

מי היה בדין. מסברא יש לומר שיותר יש לחייב בת סוררת מן הבן שכשהיא זוללה וסובאה בקטנותה סופה כשלא תמצא למודה עומדת בפרשת דרכים ומרגלת הבריות לעבירה בשביל אתנן ואפ"ה אמרה התורה בהיפך הבן נעשה בן סו"מ ונח הבת:

ומי היה בדין. ועוד מסברא נראה הזולל וסובא כשהוא גדול בשנים והוא בן דעת נעשה בן סו"מ אבל לא הקטן והתורה אמרה בהיפך הגדול יותר מי"ג שנים וששה חדשים פטור והקטן ממנו דהיינו מן י"ג שנים עד י"ג וששה חדשים נעשה בן סו"מ:

מי היה בדין. מן הסברא יש לחייב יותר זה שגונב משל אחרים ואוכל ושותה בו שהאחרים מקפידין מאד בדבר יותר מאביו ואמו ואפ"ה אמרה התורה הגונב משל אביו ואמו הוא דנעשה בן סו"מ ולא הגונב משל אחרים כדתנן לקמן:

ללמדך. מכל הדברים האלה אנן שמעינן שהמצות אינן אלא גזירת המלך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף