קרבן העדה/סוכה/ה/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים


קרבן העדה TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' באמורי הרגלים. מה שאמר ברגלים כלומר בקרבנות האמור' ברגל היו כל המשמרות שוים כגון חזה ושוק של שלמי חגיגה של כל יחוד ויחיד ועורות של עולות ראיה ושל מוספי ציבור ושל שעירי חטאת:

ובחלוק לחם הפנים. כשאירע שבת ברגל שבשבת מסלקין אותן ומסדרין אחר כדכתיב וביום השבת יערכנו:

ובעצרת. כשאירע בשבת ויש בו חלוק חמץ של ב' לחם וחלוק לחם הפנים שהיא מצה אומרי' לו לכל א' כשנותנין לו חלקו בלחם הפנים הילך מצה וכשנותנין לו חלקו בשתי לחם אומרי' לו הילך חמץ לפי שאין חולקין קרבן כנגד קרבן אלא מכל קרבן כל א' נוטל חלקו כדנפקא לן מלכל בני אהרן תהיה איש כאחיו לפיכך מודיעין אותו שנותנין חלקו בין בחמץ בין במצה:

משמר שזמנו קבוע. לשמש בשבת זו שחל הרגל להיות בתוכה:

מקריב תמידין. שהרי אינן בשביל הרגל:

נדרים ונדבות. שנדרו ונדבו בה כל השנה והביאום ברגל:

ושאר קרבנות ציבור. לאתויי פר העלם דבר של ציבור ושעירי ע"ז ששגגו ב"ד וטעו בהוראה ועשו רוב הקהל על פיהם ואם אירע כן ברגל משמר שזמנו קבוע מקריבין אותו:

מקריב את הכל. לאתויי קיץ המזבח כשהוא בטל שכלתה הקרבת התמיד ואין מביאין שם נדר או נדבה לוקחין ממעות הנותרות משירי הלשכה ומקריבין אותן והן נדבת ציבור ואף אלו אם קרבו ברגל משמר שזמנו קבוע מקריבין אותן:

בין מלפניה בין מלאחריה. אם חל י"ט לאחר שבת אע"ג דלא ה"ל שבת שבתוך החג אפ"ה הואיל וצריכין להקדים ביאתן מע"ש בשביל י"ט שהרי בשבת לא יוכלו לבא חולקים בלחם הפנים וכן אם חל ח' לפניהם בע"ש אע"פ שאין השבת בתוך החג חולקין הואיל ולא יכלו ללכת:

חל להיות יום אחד להפסיק בינתים. כגון שחל יום טוב ראשון בב' בשבת היו יכולין לבא באחד בשבת והן קדמו ובאו מערב שבת או שחל יום טוב האחרון בחמשה בשבת שהיו יכולין לילך בערב שבת ונתעכבו שם בשבת כל המשמר שנתעכבו שם אינו נועל אלא ב' חלות ומשמר הקבוע נוטל י' חלות וחולקין אותו בין משמר הנכנס למשמר היוצא כשאר שבתות השנה:

הנכנס נוטל שש. שהמשמרות מתחלפות בשבת זו עובדת שחרית וזו עובדת ערבית:

הנכנס נוטל ז'. ב' חלות יתירים בשכר הגפת דלתות שהם נועלין הדלתות שפתחו המשמר היוצא בשחרית:

הנכנסין חולקין ביניהן. לחם המגיע לחלקם בצפון כדי שיראה לכל שהן נכנסין שהצפון עיקר:

והיוצאין בדרום. כדי שיראו שהם יוצאין והולכין להן לפיכך שינו מקומם אצל רוח שאינו עיקר:

בלגה. שם המשמר:

לעולם חולקת בדרום. ואפילו כשהיא נכנסת קנסא הוא דקנסוה:

וטבעתה קבוע. כ"ד טבעות היו בעזרה במקום המטבחיים לכ"ד משמרות כהונה וטבעת של כל המשמרות פתוחות מצד אחד והופכה למעלה ומכניס צואר הבהמה לתוכה וחוזר והופך פתחה למטה לתוך הרצפה וטבעת של בלגה קבוע ואינה נהפכת וצריכה להשתמש בשל אחרים וגנאי הוא לה:

וחלונה סתומה. חלונות היו בלשכות החליפות ששם גונזין את סכיניהן וחלונה של בלגה סתומה דקנסוה רבנן משום מעשה שהיה כדמפרש בגמרא:

גמ' כתיב חלק כחלק יאכלו. ללמד על חילוק לחם הפנים וב' הלחם שחולקין בשוה:

יכול אף בשאר ימות השנה כן. שיחולק כל קרבן לכ"ד משמרות:

תלמוד לומר לבד ממכריו על האבות. חוץ ממה שמכרו אבות לבנים כלומר שהתנו ביניהם שיהא כל אחד משמש בשבת הקבוע ויקח כל אחד קרבנותיו שיקריב בשבתו:

אית תניי תני. תחלה נותנו לו חמץ ואחר כך מצה:

מאן דאמר הילך מצה. תחלה היו נותנין לו מצה משום דמצה חביב לי' והקדימו לחביב:

מאן דאמר הילך חמץ. תחלה לפי שחמץ אוכל תדיר:

כל המשמרות. בשעת החג שכל המשמרות שוות בחילוק לחם הפנים היו חולקים כל המשמרות עם היוצאין בדרום:

מתני' אמרה כן חל להיות וכו'. אסיפא קאי דתנן הנכנסין חולקין בצפון והיוצאין בדרום והנך משמרות שאין זמנן כלל לא עדיפי ממשמר היוצא:

קרייא וכו'. קרא מסייע להאי תנא לר"י דסובר דהיוצאין נוטלין חמש:

ואחימלך מן המשמר היוצא היה. לכך אמר ליה דוד תנה לי לחם חמשה או הנמצא אם כבר אכלתם ממנו תנה לי מה שהותרת:

כדי לחלוק כבוד לנכנסין. שצפון חשוב שעבודת קדשי קדשים בצפון:

נכנסין דרך ימין. שפתח העזרה במזרח הבית היתה נמצא הנכנס צפון לימינו בבואו וצריך לילך לשם וחולקין מיד בבואם:

מרים בת בלגה. ממשמר בלגה היתה וכך שמה:

ובאה וטפחה ע"ג של מזבח. כשנכנסו יונים להיכל בימי יוחנן כה"ג עשתה כן:

לוקוס. זאב בלשון יוני:

שהגיע זמנה. של משמרות בלגה לעלות בשבתה ולא עלת ונראה שאין העבודה חביבה עליהם:

ונכנס ישבב. שסדר משמרות בלגה אחר ישבב וכשישבב יוצא בלגה נכנסת וכששהה משמרות בלגה לבא עיכב ישבב במשמרתו ולא יצא:

שימש בכהונה. ול"ג גדולה:

לפיכך. הואיל ועיכבוהו בביאתם איחרו חילוקם שיהא ביוצא:

ופריך ויעקרו אותה ממקומה. שתהא משמרה בסוף הכ"ד משמרות:

ומשני לית יכול. אי אפשר לעשות כן שקשה לפני המקום לעקור כבוד כל המשפחה אף על פי שעשו שלא כהוגן:

ופריך ויעשו אותן. לכ"ג משמרות ויהיה משמר בלגה נכלל במשמר שלפניה או שלאחריה ואין היחוס נעקר ממקומו:

ומשני לית יכיל. אי אפשר שיעשו כ"ג משמרות שאומנות גדולה היתה לשמואל ודוד להעמידן על כ"ד שבהיותן כ"ד אי אפשר לשום משמר שיגיע תחלת שנת היובל פעמיים במשמרה עד שיחזור חלילה על כל הכ"ד משמרות כגון שמשמר יהויריב בתחלת היובל הראשון יהיה משמר ידעיה בתחלת היובל השני וכן כולם או לסירוגין הא מיהת ודאי שאי אפשר למשמר יהויריב שיגיע אליהם תחלת היובל שנית עד אחר כ"ד שכבר הגיע לכולם נמצא שא"א לעשותן כ"ג דא"כ יתקלקל החשבון הזה וזהו ודאי אומנות גדולה מעשה חושב:

בשדה אחוזה. שהוקדש ולא נגאל ומכרו הגזבר כשיוצא ביובל ניתנת למשמר שפגע בו יובל:

ה"ג אמר רבי אבהו חישבתים. למשמרת כ"ד ולכ"ד יובלות זה אחר זה ומצאתי שאי אפשר למשמר ליטול ולשנות בשדה אחוזה עד שיטול חברו:

רחבות מלמעלן וכו'. כנגד ראש השור כשמהפכין הטבעת הוא כראש השור ממש:

שלא העמידו אותה על סכיניהן. כלומר שלא ישתמשו בהחלון ליתן בו סכיניהם:

כהא דתנינן תמן. פ"ד דמדות:

הדרן עלך פרק החליל וסליקא לה מסכת סוכה
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת
מעבר לתחילת הדף