מראה הפנים/סוכה/ה/ח
< הלכה קודמת מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים גליוני הש"ס
|
מראה הפנים סוכה ה ח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר ר' לוי כל המשמרות היו נתונות בדרום וכו' מתני' אמרה כן חל יום אחד להפסיק בינתים. למאי דמבואר בפנים וא"א לפרש בענין אחר עין בעין תראה דמוכרח הוא פי' הרמב"ם בהא דקתני והמתעכב נוטל שתים וכדפרישית במתני' וכמ"ש בחבורו בסוף פ"ד מהלכות תמידין דהיינו דקאמר ר' יוסי מתני' אמרה כן וכו' וכאשר הסברתי בפנים דמשום שלפעמים היה כך ולפעמים כך והאי מלתא תליא היאך חל אותו יום המפסיק בינתים לפיכך היו כולן נתונות בדרום כדי שידעו מי הוא הנוטל כהיום עשר ומי הוא הנוטל חמש וכמבואר בפנים ואלו להראב"ד שם שההביל דברי אמת הללו מבלתי נודע לנו היאך יפרש להא דהכא והיאך יהא סייעתא לר' לוי מהא דתנינן חל יום אחד להפסיק בינתיים:
קריא מסייעא להן תנייא וכו' ואחימלך מן המשמר היוצא היה. קשיא הרי אחימלך כה"ג היה ונוטל חצי חלק מכל משמר וכדדרשינן מוהיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו וכדכתב הרמב"ם שם בסוף הפרק ולמה לי אם מן המשמר היוצא היה ואפשר לומר דה"ק דאחימלך מן המשמר היוצא היה לו אותן החמש לחם וכלומר שהיוצא שנוטל חמש לעולם לר' יהודה הם נתנו היום חלקם לאחימלך שהוא הכה"ג כדי שלשבת אחרת וכשיגיע כך לחלקם לא יטול מהם כלום ודוד היה יודע זה ולפיכך דיבר כן עם אחימלך ומ"מ סייעתא לר' יהודה היא מן המקרא הזה והאי מלתא תליא בפלוגתא דרבי ורבנן דמייתי בבבלי פ"ק דיומא דף י"ז ע"ב ובפירושא ואוקמתא דאביי ודרבא ובמקום אחר הארכתי בזה:
אמר ר' אבהו חשבתים וכו'. המעיין יתבונן ויראה הפירוש האמתי בפנים והאיך מגיע לכל משמר ומשמר ביובל אחד שיהא נוטל ושונה ומשמרה זו כמשמרה זו וכן בכל יובל ויובל ולפיכך העמידו על כ"ד משמרות ולא פחות ולא יותר דמשכחת לה שיארע כך שיהא כל אחד נוטל ושונה ולא יותר. ולפי המקדישין דשכיחי להקדיש באותן מ"ח שנים של שני יובל עד שנת מ"ט ואין מ"ט בכלל ולפי הטעמים שנתבארו בפנים בס"ד. הנה האמת אגיד ולא אכחד האף אמנם נתתי אל לבי מימים כביר לא להביא מפירושים שונים ומשונים אשר ראיתי ולא לדקדק אחריהם מכ"ש להיות כמשיג על דברים כאלה. כי לא ניתן לפרש דברי הש"ס הזה כ"א להמעיינים ומפרשים על הסדר כולו מחמדים שבו והיגיעים בו תמיד יומם ולילה לא יחשו ואל יתנו דומם לו וכמאמר ר' מנא כאן ריש פ' לולב וערבה ובכמה וכמה מקומות בהש"ס הזה דדריש כי לא דבר רק הוא ואם רק הוא מכם למה שאין אתם יגעים בו כי הוא חייכם אימתי הוא חייכם בשעה שאתם יגעים בו. הנה כעת לא יכולתי להתאפק מה שראיתי לחכם אחד שמביא לזה ומשתבח בעצמו בפירושו שהוא מעשה חושב כי טעם כ"ד משמרות שתיקנו לפי שבכ"ד יובלות נוטלות כולן ואז חוזרות חלילה. ומי יתן איפה כי ימצאהו זה לפי פירושו לתת טעם מדוע כ"ד משמרות ולא פחות ולא יותר הלא על הא דפריך ויעשה אותן עשרים ושלש קאמר ולית יכיל דכתיב וכו' וכי זה הוא מעשה חושב קאמר ר' אבהו חישבתים וכו' והלא אם היו כ"ג היו נוטלות בכ"ג יובלות וחוזרות חלילה וכן אם היו כ"ה או יותר ותינוק היודע ספר יודע זה ונער יכתבם לחשבון זה ונשאר מבלתי נודע לקביעות כ"ד משמרות בדוקא לפי דבריו ומה לנו אם הוזכר בגמרין מענין זה או לא הלא תמצא למאות ולאלפים כזה ושלא נזכר בהבבלי כלום. ואף אם נפרש דברי הבבלי דערכין דקאמר משמר הפוגע ביובל וכו' היינו שנוטל כל שדה אחוזה שימצא א"כ נאמר הש"ס הזה איננו מסכים לזה אלא דסובר שהראשונה הפוגע ביובל נוטל השדה או בשדות של שנה הראשונה בלבד ואח"כ להשניה וכו' ונותן טעם ע"י כך למה כ"ד משמרות בדוקא ולפי הבבלי באמת לא מצינו טעם לזה והרמב"ם העתיק כפי דברי הש"ס הבבלי כדרכו בכ"מ. סוף דבר לא ניתן לכתוב ולהאריך יותר בזה כ"א המעיין המבין ומודה על האמת יקבל זה ממי שאמרו וכדפרישית וזהו מעשה חושב דר' אבהו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |