קרבן העדה/סוכה/ד/א

קרבן העדה סוכה ד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לולב וערבה. לולב לנטילה וערבה להקיף המזבח:

ששה ושבעה. לפי שפעמים דוחין את השבת והן כל שבעה ופעמים שאין דוחין והוו להו ששה ולקמן מפרש להו ואזיל:

וההלל. לגמור כל שמנה כנגד הלולב שהוא מתחדש כל שבעה משא"כ בפסח:

והשמחה. לאכול בשר שלמים בזמן המקדש שנאמר ושמחת בחגך ואין שמחה בזמן המקדש אלא בבשר שלמים דכתי' וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת:

סוכה. לישב בסוכה:

ונסוך המים. בתמידי החג בשחרית:

החליל. בשמחת בית השואבה היו שמחים בחג לכבוד שאיבת המים לנסך ומנגנים בחלילים וכנורות ואותו חליל אינו דוחה לא את השבת ולא את הי"ט:

לולב שבעה. די"ט ראשון דחי שבת ושאר כל הימים שחל בהן י"ט ראשון ונמצאת שבת בחול המועד לא דחין וכן ערבה בשביעי:

גמ' ערבה. להקיף את המזבח הלכה למשה מסיני:

ערבה דבר תורה. ערבה למקדש נמי דבר תורה:

וערבי נחל לשון רבים משמע שתים. ה"ג ערבה וניסוך המים ועשר נטיעות הלמ"מ. וה"פ וניסוך המים לתמידין של שחר של שבעת ימי החג וכל קרבנות של כל ימות השנה אין נסכיהם אלא יין חוץ מתמיד של שחר של ימות החג שצריך שני ניסוכין ועשר נטיעות דתנן בפ"ק דשביעית עשר נטיעות מפוזרות בתוך בית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ראש השנה ודוקא נטיעות דהיינו ילדות אבל זקנות אסור לחרוש בהן מעצרת של ששית ואילך:

בשני. כתיב ונסכיהם וה"מ למכתב ונסכה ואייתר מ"ם:

בששי ונסכיה. ואייתר יו"ד:

בשביעי כמשפטם. וסגי בכמשפט כדכתיב בכולהו ואייתר מ"ם:

ועכשיו למה הן חורשין בזקינות. עד ר"ה כיון דהלכה למשה מסיני שמותר לחרוש בילדות עד ר"ה ש"מ דזקנות אסורות וכיון דהל"מ היא מי יכול לבטלו:

לכך ניתנה. ההלכה מתחלה שאם יראו ב"ד שיש צורך לבטלו שמותרין לבטל:

מיסוד נביאים. מתקנת נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי שהיו ממתקני תקנות ישראל באנשי כנסת הגדולה:

ופריך מה ופליג. וכי פליג ר' חוני' על ר' יוחנן דאמר שהלכות אלו הל"מ הם:

כך היתה הלכה בידם. ודאי דהל"מ היתה אלא שנשתכחו בגלות בבל מרוב ההמון והן הזכירו אותן נקראו על שמם:

שנותנין ב"ד נפשם עליו. להבין הדברים על בוריין או לקיים המצוה כתקנה:

ואתיא. הא דאמרי' שסופן להתקיים בידן כמה שנאמר למשה כהא דא"ר מנא:

כי לא דבר רק הוא מכם. והל"ל כי לא דבר רק הוא לכם אלא ה"ק כי לא דבר רק הוא ואם רק היא אינו אלא מכם מחמת עצלות שבכם שלא יגעתם בו כל צרכו:

בבלייא דאתי מבבל:

תרין מילין. שני דברים עלו בידכם שהן כהלכה:

מפשיטותא דתעניתא. שאין עושין פישוט ידים ורגלים אלא בתעני' ציבור ולא בשאר ימים כ"מ במס' עכו"ם בפר"י:

וערובתא דיומא שביעייא. שערבה של יום השביעי אינו אלא מנהג נביאים שכך אמר רב כהנא שהיה מבבל:

אף הדא מקזתה. דתנן בכריתות פרק דם שחיטה דם הקזה שהנשמה יוצאה בו חייבין עליו ופליגי ר' יוחנן ורשב"ל איזהו דם הקזה וקאר"י כ"ז שמקלח וזהו שעלה מבבל שאין דם הקזה אלא כ"ז שמקלח:

מפקד וכו'. צוה לאותן שחושבין העיבור לקבוע המועדות ע"פ החשבון שיתנו דעתן דלא לקבוע ר"ה ויום ערבה בשבת ואם אי אפשר מוטב לקבוע ר"ה בשבת מלקבוע יום ערבה בשבת דתקיעות אפשר לקיים בי"ט שני א"נ תקיע' דאורייתא ולא צריך חיזוק ערבה דברי קבלה וצריכא חיזוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף