קרבן העדה/סוכה/ב/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' י"ד סעודות. ב' לכל יום לז' הימים ובגמרא מפרש טעמיה:

אין לדבר קצבה. אם רצה לאכול לא יאכל חוץ לסוכה ואם רצה להתענות יתענה ואין נזקקין לו:

חוץ מלילי י"ט ראשון. בגמרא מפרש טעמא:

ישלים בלילי יו"ט אחרון. בליל שמיני עצרת:

גמ' ונאמר להלן במילואים:

ה"ג ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה:

עשה בה את הלילות כימים. שכן כתיב יומם ולילה שבעת ימים:

לילה הראשון חובה. שנאמר בערב תאכלו מצות:

ושאר כל הימים רשות. דכתיב ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת מה שביעי רשות אף ששי רשות לפי שהשביעי בכלל שבעת ימים תאכל מצות היה ויצא מן הכלל ללמד על אכילת מצה האמור בו אינו חובה אלא אם בא לאכול תהא אכילתך מצה ולא חמץ ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא:

ה"ג חברייא בעו אי מה להלן. בפסח אסור לאכול ממנחה ולמעלה כדי שיאכל בערב מצה לתיאבון אף בסוכה נאמר כן:

וכא. כלו' וכאן אי מה להלן עד שיאכל כזית מצה ה"נ ניליף דבעינן שיאכל כזית דגן בסוכה. אף על גב דכזית הוא פחות מכביצה ותנן כשהביאו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה חכלו חוץ לסוכה שאני הכא כיון דחובה לאכול כזית זה דגן ה"ל קבע וחייב לאכלו בסוכה א"נ היינו דמיבעיא ליה לר' זעירא אי ילפינן נמי מחג המצות דסגי בכזית או דלמא בעינן דוקא כביצה:

כל שבעה חובה. לאכול כזית דגן:

פליגין. ר' יוחנן בשם ר"י דיליף ט"ו מחג המצות עם ר' הושעיא דאמר כל ז' חובה אף לרבנן לאכול כל יום בסוכה דאסור להתענות בי"ט אלא בלילות פליגי רבי אליעזר ורבנן:

בשנתן דעתו. לצאת ידי סוכה באכילת לילה הראשונה תו לא צריך:

בשלא נתן דעתו. לצאת באכילת לילה הראשונה יש לו תשלומין כל שבעה:

קנס קנסו רבי אליעזר. אם לא עשאה בערב הרגל אבל נפלה מודה רבי אליעזר דלא קנסינן ומותר לעשותה:

תמן. ברישא דמתני' וכא אמר הכין. וכאן הוא אומר אם לא אכל לילי יום טוב הראשון ישלים לילי יום טוב האחרון אבל מה שלא אכל בשאר ימות החג אין צריך השלמה משמע דלילי יום טוב ראשון חובה ושאר רשות וכחכמים דפליגי עליו:

למצוה הושווה. הא דיליף רבי אליעזר ממילואים דבעינן כל שבעה לאכול בסוכה אינו אלא למצוה לכתחלה אבל בדיעבד אין צריך השלמה אלא לילי י"ט הראשון דט"ו מחג המצות גזרה שוה מעלייתא היא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף