מראה הפנים/סוכה/ב/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רב אבינא אמר לא פליגין מה דאמר ר' יוחנן בשנתן דעתו וכו'. הא דרבי הושעיה דאמר כל שבעה לחובה ודאי לאו אסוכה קאי דלא פליג אחכמים דמתני' אלא אמצה קאי דדריש בברייתא ומייתי לה בבבלי בפ' ע"פ דף ק"כ ובכמה מקומות מדכתיב בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה ללילה הראשון ואף בזמן הזה וכדרבא דהתם ורב אחא בר יעקב פליג שם וס"ל האי קרא איצטריך לטמא ודרך רחוקה והלכך ס"ל מצה בזמן הזה דרבנן וכו' כדאיתא התם ולדידיה בזמן המקדש איכא למימר דכל שבעה חובה ס"ל והא דכתיב ששת ימים תאכל מצות ההוא לכדדרשינן במנחות פ' ר' ישמעאל דף ס"ו כתוב אחד אומר ששת ימים וכתוב אחד אומר שבעת ימים הא כיצד מצה שאי אתה יכול לאכלה שבעה מן החדש אתה יכול לאכלה ששה מן החדש. וכל זה לר' ברכי' דאמר פליגין הן ר' הושעיה ור' יוחנן ונקטינן מיהת בדברי רב אבונא דאמר לא פליגין וזה דאמר ר' יוחנן בשנתן דעתו וכו' א"כ ס"ל מצות צריכות כונה ובבבלי פ"ג דר"ה דף כ"ח משמע דגבי מצה לא בעינן כוונה כדגריס התם שלחו ליה לאבוה דשמואל כפאו ואכל מצה יצא וכו' ובענין מצות צריכות כוונה איכא פלוגתת הפוסקים דיש שפסקו כר' זירא דהתם דאמר לשמעיה איכוין ותקע לי ולדידיה בכל מצות צריכות כוונה ולדעת אלו הפוסקים ל"ג שם אמר רבא זאת אומרת התוקע לשיר יצא וכו' אלא רבה גריס ויש שגורסין רבא ופסקו כוותיה דאין מצות צריכות כוונה ויתבאר מזה בשלהי פרק דלקמן בס"ד:

אמר ר' אחא למצוה הושווה. התוס' בדף כ"ז ד"ה חזר בו ר"א וכו' מביאין לזה וגירסתם למצוה תשובה. ופי' כלומר לכתחלה צריך לאכול בסוכה ואם לא אכל משלים בשמיני בלא סוכה ומביאין ראיה מכאן לפירושם שפירשו בהא דקאמר חזר בו ר"א היינו ממה שהי' מצריך סוכה ולעולם י"ד סעודות בעי ולא כפירש"י שפי' מי"ד סעודות חזר בו וס"ל כחכמים שאין לדבר קצבה וכו' ובהא מיהא פליג דקסבר יש לה תשלומין וכו' ודקדקו שם על פירש"י. ע"ש שאין להן הכרת כל כך דמאי דהקשו מהכא דקאמר חברייא בעיי וכו' ר"ז בעי וכו' והא התם אמרינן דישלים במיני תרגימא זה ל"ק דהכא לא קאמרי אלא דרך בעיא וספק ואין ה"נ דאף במיני תרגימא יצא דבעיא דלא איפשיטא היא. וגם לפירושם ולגרסתם קשה שגורסין למצוה חשובה והיינו שלכתחלה צריך לאכול בסוכה וכו' הרי ר"א נקיט בלישניה בהאי ועוד מי שלא אכל בלילי יו"ט הראשון וכו' או לגי' ביו"ט הראשון וכו' ובודאי בלילה הראשון חובה היא עכ"פ לאכול כזית בסוכה. ולגי' שלפנינו למצוה יש סיוע לפירש"י וכמבואר בפנים וקרי לשאר ימים מצוה לגבי לילה הראשון שהיא חובה לכ"ע בסוכה ואעפ"י דשאר הימים רשות נינהו דכה"ג אשכחן בסוף פרק משוח מלחמה ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף