קרבן העדה/סוכה/ב/ה

קרבן העדה סוכה ב ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בין האילנות בארץ. ולא סמכה עליהן אבל הן דפנותיה כשירה והוא שהאילנות עבים וחזקים ולא אזלי ואתו ברוח מצויה וצריך נמי למלאות בין הענפים בתבן וקש שלא תזיזם הרוח שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה:

שלוחי מצוה פטורין. שהעוסק במצוה פטור מן המצוה ואפי' בשעת חנייתן:

חולים ומשמשיהן פטורין. ואפי' בחולה כל דהו והא דשרי לבטל מצות עשה של תורה מפני חולי כל דהו דכתיב בסכות תשבו כעין תדורו וכל היכא דאית ליה מידי שמפני אותו הדבר היה יוצא מדירתו יכול נמי לצאת מסוכתו:

אוכלין ושותין עראי. דבר מועט להסיר רעבונו ודעתו לסעוד אחר כן:

גמ' ה"ג אזל לעיינא טב למימנא. פי' הלך לחג הסכותי לעין טב למימנא אעיבור חדש שעין טב היה מקום הועד והכי אמרינן בר"ה פ"ב כהדא ר"ח הוה אזיל לעין טב למימנא:

מי אתי. כשהלך התחיל להיות צמה מן הדרך ולא רצה לטעום כלום עד שנכנס לסוכתו של רבי יוחנן סופר של עיר ששמה גופתא:

איסרטא. דרך בלשון יון:

א"ר מנא. הא דתנן במתניתין חולין פטורין מן הסוכה לאו דוקא חולה שיש בו סכנה אלא אפי' חולה שאין בו סכנה כגון חש בעינו נמי פטור מן הסוכה:

שושבינין וכל בני החופה פטורים מן הסוכה. דהעוסק במצוה פטור מן המצוה:

שומרי העיר ביום פטורין מן הסוכה ביום. דכתיב בסוכת תשבו כעין ישיבת ביתו כשם שכל ימות השנה אינו בביתו ביום כך פטור מן הסוכה:

בשומרי הגייסות ששומרים העיר שלא יבואו עליהם גייסות ואיכא מצוה:

אבל בשומרי ממון ששומרים את העיר מפני הגנבים:

עשו אותן כשומרי גנות ופרדסין. שחייבין בסוכה דאין לפוטרן מן הסוכה בשביל הנאת ממון:

אבודמא מילחא. כך שמו:

הוי דמך. היה ישן לפני חנותו ועבר ר"ח בר בא ואמר לו לך ותישן בתוך סוכתך דסובר משום ממון אין לבטל מצות סוכה:

מטללתך. סוכתך:

ר' מנא היה שושבין גבי ר' יעקב וא"ל ר' יוסי אע"פ ששושבין אתה חייב אתה בסוכה:

אף אתה משובתי הרגל. בלשון בתמיה וכי אתה משובתי הרגל ויצאת מביתך ולא עמדת אצל אשתך:

לגזורה. למול וחג הסוכת הי' וי"א גזורה שם מקום ולא רצה לטעום כלום:

ה"ג ולא ידעין אין משום דלא הוי עסקיה טעם כלום עד יפני מוסף אין משום שאין שבחו של ת"ח להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו. וה"פ ומספקא לן אין משום שהיה רגיל שלא לאכול קודם שהתפלל מוסיף או משום שהיה ברגל ולא רצה לאכול אלא בביתו ובי"מ מקיים הגירסא בדוחק:

אכילה עראי. אמתני' קאי דוקא אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה אבל אין שינת עראי חוץ לסוכה:

חברייא אמרין. דלכך אסור אפי' שינת עראי. דגזרינן שמא יחטפנו שינה וישן שינת קבע:

א"ר אילא. היינו טעמא דלפעמים אין אדם ישן אלא מעט ודי לו בכך וזו היא שינתו:

מאי נפק מן ביניהון. מאי בין טעמא דחבריי' לטעמא דר' אילא:

מסר שינתו לאחר. אומר לחבירו אם ארדום העירני:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף