קרבן העדה/סוכה/ב/ד

קרבן העדה סוכה ב ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בראש העגלה. אע"ג דמטלטלא ולא קביעי:

ובראש הספינה. שהוא מקום גבוה של ספינה שהרוח שולטת שם ועוקרתה:

כשרה. דדירת עראי סגי בה:

ועולין לה ביום טוב. איידי דבעי למיתני סיפא ואין עולין תנא רישא ועולין:

בראש האילן. תיקן מושבו בראשו ועשו שם מחיצות וסכך:

כשרה. בחולו של מועד:

ואין עולין לה ביום טוב. דגזור בה רבנן דאין עולין באילן ואין משתמשין בו שמא יתלוש:

שתים באילן. סמך קרקע הסוכה רובה באילן ועשה סביבה בראש האילן ב' דפנות וא' עשה בידי אדם בארץ וסמך קרקעית הסוכה באמצע הדופן שעשה בארץ והגביה הדופן ממנו למעלה עשרה או ב' בידי אדם ואחד באילן הואיל ואם ינטל תפול קרקעית הסוכה שאין יכולה לעמוד בסמיכת שתים שבארץ אין עולין לה בי"ט דמשתמש באילן מה אנן קיימין. הא דתנן במתני' בראש הספינה במאי עסקינן. אם בשהספינה נתונה על היבשה. פשיטא דלד"ה מותר לעשות סוכה עליה:

גמ' אם במפרשת. והולכת בתוך הים:

מחלוקת ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבה היא. כדתניא בסמוך ובמתני' תני סתמא כשרה ולא תני פלוגתייהו:

אלא. הכא במאי עסקינן כשהיא עומדת על הים וקשורה בארץ ע"י ברזל:

באלמין. כלומר שקשורה בחוזק מלשון כל דאלים גבר:

ר"מ דלחיים. דתנן בפ"ק דעירובין בכל עושין לחיין אפי' בדבר שיש בהן רוח חיים ומטמא משום גולל אם עשאו כיסוי לארון של מת יש שם גולל עליו דגולל מטמא במגע ובמשא ובאהל דתניא על פני השדה לרבות גולל ודופק:

ור"מ מטהר. דסובר כיון שאינו קבוע שם לעולם יש לחוש שמא תברח לא הוה מחיצה:

ור' יוסי. דתנן באהלות פ"ח:

הבית שבספינה. אפילו האהיל על המת ועל הכלים שבספינה אינו מביא את הטומאה דלא חשיב אהל דלא קביעי:

והפריחת'. ועקרת':

איה סוכתך. דכיון דמהלכת לא שמה דירה:

ואסר לטלטלו. דקמשתמש באילן:

למטה מג' מותר. אפי' לטלטל העירוב דכל פחות מג' כארעא סמיכתא דמיא:

אם אסור לטלטלו. דהיינו למעלה מג':

לא יהא עירוב. דהא בעינן שתהא סעודה הראויה לו בשעת קניי' העירוב:

ומשני ראוי הואלא. שהרי יכול לעבור על שבות בין השמשות דהוא שעת קניית העירוב ולאכלו דאיסו' שימוש באילן אינו אלא שבות כדתנן בביצה אלו הן משום שבות לא עולין באילן הלכך קונה העירוב דלא גזרו על השבות בין השמשות:

מעתה. א"ה אפילו למעלה מעשרה יהא עירוב שהרי מותר ליטלו משם בין השמשות ולהביאו למטה במקום שנתכוין לשבות דקס"ד באילן שאין בו ד' איירי וה"ל מקום פטור והוא עומד ברשות הרבים ונתכוין לשבות למטה:

תיפתר שהיתה כירתו ד'. מקום מושבו שהוא עיקרו של אילן רחב ד' וכיון דאילן גבוה י' ועיקרו ד' רשות היחיד גמור הוא וא"א ליטלו משם למטה דה"ל כמוציא מרשות היחיד לרשות הרבים ואסור אפי' בין השמשות דאיסורא דאורייתא הוא אבל למטה מי' כרמלית ומותר להוציא ביה"ש ממנו למטה לרה"ר דאינו אלא שבות:

והוא שתהא רשות הרבים מקפתו. למטה מכל צד וא"א להביאו מלמעלה מעשרה שהוא רשות היחיד למטה:

באומר שביתתי תחתיו. ואיידי נמי באומר ששביתתו תהא למטה דאי באומר שביתתי למעלה א"כ יכול לעלות בה"ש ולאכלו שם וה"ל הוא ועירובו במקום אחד מאי קאמרת קמשתמש באילן הא לא גזרו על השבות בה"ש אלא ודאי באומר שביתתי תחתיו איירי:

ה"ג נתנו בכלכלה ותלאו באילן אפי' למעלה מי"ט עירובו עירב וקשייא וכו' וכ"ה בבבלי. וה"פ דקס"ד דאסור לטלטלו דאיירי באילן שגבוה י' ורחב ד' ואמר שביתתי בעיקרו ומוציא מרה"י לרה"ר:

ראוי הוא להופכה. דהואיל והכלכלה ארוכה יכול לנטותה ולא יעקרנה מתלייתה ויטה ראשה הא' עד שיהא למטה מי' ולא יהא עוד רה"י ומותר ליטול עירובו ביה"ש דאינו אלא שבות. וכיון שהוא ראוי ומותר להפך הספסל ברה"ר אם נתן עירובו עליו ואומר שביתתי בר"ה עירובו עירוב דה"ל הוא ועירובו במקום א' שהרי יכול להפוך הספסל ליטול העירוב ממנו:

ופריך הדא אמרה וכו'. דמותר להפוך הכלכלה התלוי באילן ש"מ דמותר להשתמש בצדי האילן:

תמן תנינן. במתני' ואגב שיטפה דלישנא דעירובין נקט כאן דתנינן תמן:

שתים באילן. אם שתי דפנות הם אילן העומד שם ואחת בידי אדם שעשאו בארץ וקס"ד דאיירי כשחקק באילן נקבים והניח בהן קנים לדפנות וסיכך על אותן קנים ואין כאן תשמיש אלא בצדי האילן ואפ"ה קתני אין עולין בה בי"ט משום דקא משתמש באילן:

והכא. אם נותן עירובו בכלכלה מתיר להפוך הכלכלה משום דלא הוה אלא צדדים:

ומשני אר"י כאן בסוכה איירי שסמך קרקעית הסוכה רובה באילן ועשה סביבה בראש האילן שתי מחיצות נמצא שהוא משתמש ע"ג האילן שהרי קרקעית הסוכה מן האילן הוא:

וכאן. בכלכלה מן הצד היא ומותר לטלטלה:

הדא ילפינן מההיא. מעתה ילפינן סוכה מעירוב ועירוב מסוכה שבשניהם להשתמש בצדדין מותר ובאילן עצמו אסור:

שאם היה ב' יתדות. יוצאות מן האילן צדדי אילן איקרי ומותר להשתמש בסכך בי"ט. שאם היה נותן העירוב בעובי האילן שאסור לטלטלו בשבת דה"ל משתמש באילן מיהו עירובו עירוב דאינו אלא שבות ובה"ש היה לטלטלו:

אר"י. לעולם בין בעירוב בין בסוכה מן הצד איירי:

מאי כדון. ואלא קשיין אהדדי דהכא מותר ובסוכה אסור:

ומשני דאמר ריב"א וכו' דרשב"א היא. הא דמתיר בעירוב אתיא כרשב"א דמתיר בצדדים:

היא צדדי בהמה היא צדדי אילן. כי היכא דמתיר רשב"א בצדדי בהמה ה"נ מתיר בצדדי האילן. ורבנן דפליגי עליה דרשב"א כי היכא דאוסרין בצדדי בהמה כך אוסרים בצדדי האילן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף