קרבן העדה/סוטה/ט/טז

קרבן העדה סוטה ט טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' זיו החכמה. תאר החכמה כלומר שנשתנה תארה לפי שהוא היה מהדר בעלי החכמה וע"י כך היו נהדרים מכל אדם:

בטל כבוד תורה. שעד שמת הוא היה בריאות בעולם והיו לומדים תורה מעומד ומשמת באה תשות כח לעולם והתחילו ללמוד מיושב וזהו בטל כבוד תורה:

בטל זיו הכהונה. תאר והדר הכהונה שהוא היה חכם וכה"ג וכל מעשיו לש"ש היו וע"י כך היו הכהנים חשובים אצל כל אדם:

משמת רבי. רבינו הקדוש בטלה ענוה וכו'. תלמידיו של רבי הוסיפו וכתבו זה במשנה:

בטלו מושלי משלים. לתת אות אמתלא וטעם לחכמה לכנוס בה בשערי בינה כגון ממשלת שועלי' דאמרי' בבבלי בסנהדרין כי הוה דריש ר"מ בפרקא הוה דריש תלתאי שמעתתא ותלתא אגדתא ותלתא משלי:

פסקו הדרשני'. שהיה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילי הלכות:

פסקו השקדנים. להיות מהיר ומשתדל ומתמיד בקריאה ובלימוד כמו שעשה בן עזאי שלא נשא אשה מרוב חשקו בתורה:

פסקו התלמידים. שהוא אף שהי' חכם גדול למד מכל אדם וכדתנן רפ"ד דאבות בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם וע"י כך לא היה שום אדם מתבייש מללמוד מכל אדם ומשמת הוא בטלו כמה תלמידים שלגובה דעתם אמרו שהם חשובים מרבם:

פסקה טובה מן העולם. שהי' בעל עצה. ובקי בתשובת האפיקורסים וע"י כך הי' חשוב אצל מלכות ושריו ועשה טובות רבות לישראל:

פסק העושר מן החכמים. שהוא הי' עשיר גדול מכל בני דורו:

גוביי. ארבה:

שהי' תמציתן של חסידי'. ולפי שהי' בו שורש כל החסידים ושורש הדבר התחלתו קטן לכך כינה אותו קטנותא:

חברים. תלמידי חכמים:

ובני חורין. מיוחסים:

חפו ראשם. שגברה יד עזי פנים ממזרים שהם עשירים ואלו עניים:

ונדלדלו אנשי מעשה. אין חש להם:

ואין דורש. לישראל:

ואין מבקש. עליהם רחמים:

ואין שואל. בשלומם:

ר"א הגדול. הוא ר"א בן הורקנוס:

שרו חכימייא. התחילו החכמים:

ספריא. מלמדי תינוקות שהם קטנים מן החכמי':

כעמא דארעא. כעם הארץ:

בעקבות משיחא. בסוף הגלות לפני ביאת משיח:

והיוקר יאמיר. כלומר היוקר יגדל למעלה והוא מלשון בראש אמיר דישעי' ול"נ שהוא לשון שימוש שהיוקר ישמש בעולם ועי' בערוך ערך אמ' שפי' אמירון דומיסטיק"ו בלעז והוא לשון עבדות ובנין בית:

והיין ביוקר. שהכל עוסקין במשתאו':

והמלכות העכומ"ז. השולטת בעולם תהא נמשכת למינות:

ואין תוכחת. אין לך אדם שיכול להוכיח שכלם נכשלין בחטאים וכשמוכיחין א"ל אתה כמוני:

ביתו ועד. של חכמים יהיה לבית זנות שכלו החכמים ובית חרב ובעלי זימה מתגודדין שם בחרבות:

והגבלן. מקום ששמו כך כדכתיב ביהושע והארץ הגבלי:

ה"ג ואנשי הגבולים יסבבו מעיר לעיר וכו'. וה"פ אנשים שהיו אנשי השם וכל אחד מושל בגבול אחד עכשיו יסובבו מעיר לעיר ולא יחונן:

וחכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו. כלומר ימאסו במעלות השכליות ובמדות הטובות:

והאמת תהא נעדרת. כלומר אף שיהו אנשי' אמתיים מ"מ יהיו מוכרחים לעשות האמת בהעדר שלא יוודע להמון העם שיפרשו ממנו:

נערים פני זקנים ילבינו. שיחרפו ויביישו אותם:

בת קמה באמה. לשנאתה:

כפני הכלב. שהכלבים עזי פנים הם והם לא יתביישו זה מזה:

גמ' נגנז ספר החכמה. שהי' בעל הלכות הרבה מפי השמועה וסדורות בפיו כאלו כתוב בספר:

ריב"ז מי דמך וכו'. כשמת ריב"ז צוה ואמר פנו הכלים שבבית החצר שלא יטמאו באהל המת כשימות א"נ שהי' החצר מקורה:

והתקינו כסא לחזקיהו מלך יהודה. שבא לקבלו שגם ריב"ז הרביץ תורה בישראל כמו חזקיהו המלך כדאיתא בבבלי ספ"ק דב"ק:

מאן דחמא רבי' חמא. מי שראו רבו בעת פטירתו דהיינו חזקיהו המלך ראה גם הוא:

חד מן אילין וכו'. אחד מאותן של בית פזי היו רוצים ממנו שיתחתן עם משפחת הנשיא ולא הי' מקבל עליו שהיה בורח מן הכבוד:

אמר. שלכך אינו רוצה לקבל שלא יהי' מתביישין עבורו שאינו כדאי להתחתן במשפחת הנשיא:

מי דמך. כשמת זה של בית פזי:

שרץ אחר הכבוד. שנתחתן עם בית אחאב א"כ שרץ לכבד ת"ח כדאיתא בפ' אלו הן הלוקין את יראי ה' יכבד זה יהושפט מלך יהודה:

והלל הזקן אחד מהם. ולא נתגלה השני שלא לבייש האחרים דהשתא שלא נתפרש הא' מצי כל חד למימ' אנא הוא והלל נתפרש דהי' גדול משמואל:

והיו שמחין. שהסכימו דעתן לדעת המקום. שנתנו עיניהם בשמואל הקטן שהרי עכשיו נתברר להם בתחלה ששני' הן שראויי' וכו' שמואל הקטן הי' השני שראוי שתשרה עליו רוח הקדש:

הדרן עלך פרק עגלה ערופה וסליקא לה מסכת סוטה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף