קרבן העדה/סוטה/ז/ג

קרבן העדה סוטה ז ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שבשומרון. אצל שומרון:

גמ' הלא המה בעבר הירדן. כשהיו ישראל במדבר נאמר להם סימני הר גריזים והר עיבל איה הם שהם בעבר השני של הירדן שהוא למערב העולם שנחלת בני גד ובני ראובן היה מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה ונאמר להם שההרים האלה הרבה להלן מן הירדן לצד מערב ולא סמוך לירדן:

אחרי דרך מבוא השמש. מהו מבוא השמש מקום שהחמה זורחת שהשמש באה משם רחוק ממזרחו של הירדן כלו' שאחרי מופלג:

שבין הכותים. עכשיו יושבין שם הכותים שהושיבם שם סנחריב כשהגלה עשרת השבטים כדכתיב ויבא מלך אשור אנשים מבבל מכותה ומעזא וגו' ויושיב' בערי שומרון והנך אצל ערי שומרון הן כדתנן במתני' שבשומרון:

ה"ג שנא' הלא המה בעבר הירדן סמוך לירדן וכ"ה בבבלי. וה"פ דוקא סמוך לירדן דאי מעבר הירדן ולהלן הא כתיב והיה בעברכם משמע מיד בעברם בו ביום תקימו את האבנים האלה בהר עיבל:

אחרי דרך. מופלג מן המערב דאחרי לשון הפלגה הוא והאי מבוא השמש מערב הוא לשון כי בא השמש מופלג משקיעת השמש והיינו לצד מזרח סמוך לירדן מיד:

בארץ הכנעני. כתיב ואילו ארץ החוי כלומר שכם והר גריזים אינה ארץ הכנעני אלא ארץ החוי דהא שכם חוי הוה כדכתיב ויבא יעקב שלם עיר שכם וגו' וכתיב שכם בן חמור החוי נשיא הארץ:

היושב בערבה. ואלו שכם הידוע לנו שיושבים שם הכותי' הוא בין ההרים ואיך קאמר קרא היושב בערבה:

מול הגלגל אין כאן גלגל. מדכתיב מול הגלגל משמע שראו את הגלגל ואלו שכם והר גריזים רחוקי' הם מן הגלגל:

אין כאן אלוני מורה. אצל שכם והר גריזים:

מה מקיים ר"א. קרא דכתיב ונתת את הברכה על הר וכו' והר עיבל ואלו סמוך לירדן לא היו ההרים האלה:

ומשני שתי גבשושית עשו. שני הרים קטנים עשו סמוך לירדן וקראו להם שם את האחד הר גריזים ואת השני הר עיבל והסימני' הללו האמורי' בקרא לא על הר גריזים והר עיבל נאמרו אלא כדראב"י בסמוך:

על דעתיה דרבי יהודה. לדעת ר"י שנאמרו הברכות והקללות על הר גריזים והר עיבל ממש צריכין לומר שהלכו ביום עברם הירדן מאה ועשרים מיל דביום עברם נאמרו הברכות והקללות כדכתיב והיה בעברכם והר גריזים שאצל שכם רחוק מהירדן ק"ך מיל וע"כ לומר שנעשה להם נס שהלכו מהלך זה ביום אחד:

לא זזו ממקומן. אלא מיד בעברם את הירדן עמדו ועשו הגבשושי' ואמרו הלוי' הברכות והקללות:

אלא להשוות להן את הדרך. לפי שגלוי לפניו שעתיד הענן לפסוק במיתת משה הורה להם את הדרך אשר ילכו בה דרך מישור ודרך ארץ הכנעני שהי' ערבה ואל יקיפו סמוך לשפת הירדן דרך ארץ החוי שהיא ארץ הרים וגבעות וארץ מדבר אלא ילכו אחרי דרך מבוא השמש דהיינו מצד מערב רחוק מן הירדן ויקיפו ויכבשו:

נמיתי. אמרתי לשון נאם:

לסופרי כותי'. שיש להם תורה שבכתב ואינם מאמינים בתורה שבעל פה:

ולא הועלתם לעצמכם כלום. בזיוף:

והלא ידוע שהוא שכם. אף אנו מודים שהוא שכם בלא זיוף לפי שאנו דורשין גזרה שוה כדבסמוך:

וכר"י. מ"ד דהר גריזים סמוך לשכם שיושבי' בו הכותי' סובר כר"י דאמר לאחר י"ד שנים שעברו את הירדן נאמרו הברכו' והקללות לאלו למ"ד שבו ביום שעברו נאמרו קשיא הלא שכם רחוק מן הירדן ק"ך מיל ואיך הלכו מהלך זה ביום אחד:

כל ביאות שנאמרו בתורה. סתם:

לאחר י"ד שנים שבע שכיבשו ושבע שחילקו. הואיל ופרט הכתו' במלך שהיא לאחר ירוש' וישיבה דכתיב כי תבאו אל הארץ וגו' וירשת וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך ילפינן מינה כל ביאות שבתורה שהן לאחר י"ד שנים:

ודכוותה לא נאמרו ברכות וקללות עד לאחר י"ד שנה. דכתיב והיה כי יביאך ה' אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתת את הברכה על הר גריזים וכו':

והכתיב והיה בעברכם וכו'. דמשמע מיד ביום עברכם תקימו את האבנים האלה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף