קרבן העדה/סוטה/א/ז

קרבן העדה סוטה א ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' היא גלתה את עצמה. ישבה בפרשת דרכים וגלתה עצמה לנואף:

המקום גלה עליה. שהכהן מעמידה על שער נקנור ומראה קלונה לכל:

הירך התחיל בעבירה. מפורש בגמרא:

ושאר כל הגוף לא פלט. שאר איברי גופה לא נפלטים מן החולי אע"פ שלא הוזכר במקרא אלא בטן וירך:

גמ' מאי טעמא. כלומר מנא לן:

בסאסאה. בשלחה תריבנה דריש ליה הכי בתוך אותה סאה עצמה כשאתה משלחה לאבדון תריבנה:

אין לי אלא סאה. עבירה גדולה:

תרקב. חצי סאה תרי וקב דהיינו שלשה קבין:

ותומן ואוכלא. משקלות קטנים הן:

מנין לפרוטות קטנות וכו'. אע"פ שלא נפרע ממנו פעם ראשונה ושנייה לא וויתרו לו עליהם אלא מצטרפין אותן לחשבן גדול:

בנוהג שבעולם וכו'. כלומר וכן לענין הטובה כל חוב גדול נפרע לפעמים מן האדם אחת לאחת והן מצטרפין לעונש גדול שהיה חייב:

והחשבון מתמצה. העונשין מצטרפין כאלו קיבל עונש מיתה:

אחת מתארעה לאחת. עונש אחד משבר לעבירה אחת וחשבון העוונות מתמעטין:

עד אחת. שאחת אינה נכנסת בחשבון וי"מ פי' בענין אחר ע"ש:

כשם שיש דעות במאכל ובמשתה. יש ממאס במאכל מחמת מיאוס דבר מועט ויש במרובה ויש שאינו איסטניס כלל כך דעות בני אדם חלוקות בקפידות פריצות אשתו:

מדברת עם שכיניה וקרוביה ואינו מקפיד. ומדברת היינו שבמקרה נסתרה:

שפורח זבוב ע"ג כוסו. וה"נ אפילו לא נסתרה הוא מקפיד עליה זהו חלק רע שמסתמא נתן עיניו לגרשה ומחפש עליה עלילה:

זבוב שוכן על כוסו'. כלומר בדבר מועט שמדברת עם אדם:

והוא נוטלו ומניחו כמות שהוא. נוטל הזבוב ומשמר הכוס שלא ישכון עליו זבוב עוד:

זה פפוס בן יהודה. כשיצא לשוק נעל דלת בפני אשתו שלא תדבר עם שום אדם:

אמרין. ליה חכמים לא היו נהיגין אבותיך לעשות כן לנשותיהן א"כ תחוש לעצמך לפסול ממזירות:

שאינו בן זוג של ראשון. כלומר אינו דומה לראשון שהיה כשר והוא רשע:

אם זכה הוא. השני לשמים אף הוא מגרשה:

פורשים מן המזנה. שאין נושאין אשה החשודה על זנות:

ה"ג ואין פורשין מבתה. שבתה בחזקת כשרות כדמסיק דרוב בעולות אחר הבעל:

ואתי' כיי. אתיא הא דשמואל כי האי דאר"י:

ופריך מקרא אחד מכריע שני מקראות. בתמיה דתנן במתני' לפיכך תלקה הירך תחלה והיינו כמקרא השלישי והרי שני מקראות הראשונים אומרים הבטן ילקה תחלה ואח"כ הירך:

כאן למעשה. במעשה בדיקת המים הבטן קודם דמים כי אורחייהו בדקו שבמעים נכנסין תחלה והדר ירך:

כאן לתנאין. שהכהן מתנה עמה בשבועת האלה מקדים הירך לבטן וקללה היא תחלת הפורענות ואע"ג דבקללה נמי כתיב לצבות בטן ולנפיל ירך מתרץ בבבלי ההוא דמודע לה כהן דבטן ברישא והדר ירך שלא להוציא לעז על המים שיאמרו שלא עשו כסדר האלה ואין פורענות זו על ידן:

ואפילו תימר וכו'. אפ"ה ל"ק קראי אהדדי:

הדעת מכרעת. כלומר השתא דכתיב תרי קראי באשה בחד מקדים הירך ובחד הבטן ומסתמא אחד מהן לאו דוקא הדעת מכרעת שהירך נלקה תחלה לפי שהתחיל בעבירה והיינו שיצאה חוצה דכל כבודה בת מלך פנימה א"נ ה"ק דכי איכא בועל שהמים בודקין אותו תחלה בבטן ואח"כ בירך אף היא נבדקת כך אבל כשאין שם בועל כגון שמת והיא לבדה נבדקת נלקה הירך תחלה וכך הדעת מכרעת:

עבד לה אפטרה. דרך החכמים כשהיו הולכים מבית אכסניא שלהם היו משבחים ומברכים על שגמלו חסד עמהם והיו דורשים מקראות מענין זה וקאמר דר' אבא דרש הפטרתו מהכא:

ומה אם מדת פורענות. שהיא מעוטה שהקב"ה מדקדק שלא יוסיף להכותו אפ"ה כשאבר אחד נלקה כל שאר איבריו מרגישין ונלקין עמו:

מדה טובה המרובה. אדם העושה גמילות חסד בידו או ברגלו כ"ש שיזכה לשכר לכל הגוף:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף