קרבן העדה/סוטה/א/ג

קרבן העדה סוטה א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אלו אסורות לאכול בתרומה. לעולם ואפי' היא בת כהן ואלו שאר סוטו' אינן אסורות אלא עד שישתו ונמצאו טהורות:

ושבאו עדים שהיה טמאה. ואפילו לאחר שתשתה ולא בדקוהו המים אסורה איסור עולם לפי שאין המים בודקים באשה שיש בה עדים שנטמאת שנאמר ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה דליכא דידע בה הוא שהמים בודקים אבל איכא דידע בה אפילו העדים הם במדינת הים אין המים בודקים:

ושבעלה בא עליה בדרך. דשוב אין המים בודקין אותה דכתי' ונקה האיש מעון בזמן שהאיש מנוקה מעון שלא בא עליה לאחר סתירה אז והאשה ההיא תשא את עונה אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו:

שני תלמידי חכמים. בגמרא מפרש למה שנים דבסתם בני אדם אפי' עם תרי אסור' להתייחד שמא יבא עליה בדרך שצריך להשקותה בב"ד הגדול בירושלים:

בעלה נאמן עלי'. בגמרא מפרש טעמיה:

גמ' מתני' לא אתיא אלא כמשנה הראשונה ודלא כמשנה האחרונה:

דתנינן תמן. סוף מסכת נדרים:

יוצאו'. בעל כרחו של בעל:

האומרת טמאה אני לך. בא עלי אדם אחד וטימאני לך ובאונס קאמר באשת כהן דבאונס נמי אסורה לו ולהכי נוטלת כתובתה דלא פשעה דאי באשת ישראל אינה יוצאה דאנוסה מותר' לו כדנפקא לן מוהיא לא נתפשה דאי ברצון מיירי אפי' לישראל אסורה ואין לה כתובה דהא פשעה:

שמים ביני לבינך. שאומרת שאינו מזריע כחץ דדבר זה אינו גלוי לבריות אלא לשמי':

ונטולה אני מן היהודי'. שאסרה הנאת תשמיש של כל ישראל עליה ובסיפא תנן חזרו לומר האומרת טמאה אני לך תביא ראיה לדבריה וכו' וכיון דלמשנה אחרונה היינו כמו שחזרו לומר אינה נאמנת ואפי' בתרומה אוכלת ואלו במשנתינו תנן ואלו אסורות מלאכול בתרומה האומר' טמאה אני לך ש"מ דמשנתינו כמשנה הראשונה אתיא:

מ"מ יש רגלי' לדבר. כלומר שאני הכא דאיירי לאחר קינוי וסתירה ואיכא רגלים לדבר הלכך אסורה מלאכול בתרומה:

מבלעדי אישך. משמע שבעלה נתן בה שכבתו קודם לסתירה:

ה"ג פרט לשקדמה שכיבה אחרת לאישך. וה"פ פרט לשקדמה שכיבת הבועל לבעל כגון שבא עליה הבועל בעודה ארוסה:

מלבד עולת הבקר. שפירושו שקדמה עולת הבקר:

ה"ג מבלעדי אישך שקדמה אישך על כל ביאה וביאה. שנבעלת מבעלה לאחר שכיבת הבועל דבאיסורא נבעלת להבעל לאחר שכיבת הבועל וכפי ריבוי האיסורין היא נענשת ומיתתה מנוולת ביותר:

כך הן. המים בודקין אותו להבועל שהוא ג"כ חייב באיסורין שעשה הבעל שמעינן מיהת שאף שבא עליה בעלה לאחר שכיבת הבועל היא שותה וקשיא אמתני' דתנן ושבעלה בא עליה בדרך שאין המים בודקין אותה:

כאן ביודע. מתני' בשיודע הבעל שהיא אסורה לו שהרי כבר היה לה קינוי וסתירה אם בא עליה אין המים בודקין אותו. דלא קרינן ביה ונקה האיש מעון:

כאן בשאינו יודע. הברייתא איירי שלא ידע הבעל שהיא אסורה עליו לכך המי' בודקין אותה נענשת על ביאת הבעל שלאחר הבועל:

שלח בתר איתתיה. שהיתה אשתו שבויה ושלח להביאה:

אמר יעלו עמה שלשה תלמידים שאם יפנה אחד לצרכיו תתייחד בשנים לכך בעינן שלשה:

ופריך הא תנינן ומוסרין לו שני ת"ח. משמע דבתרי סגי:

ומשני אר"א ובעלה. עם השני ת"ח הרי שלשה ואדרבה מכאן סייעתא לדר"ח בר יוסף:

אף היא. אהא דתנן בפ"ב דכתובות שאמרו לו לר' זכריה בן הקצב אין אדם מעיד על עצמו ואסרו עליו אשתו שהיה כהן קאי דאף ע"פ כן שכר לה לאשתו בית לעצמה ואפשר שרחב"י כהן הי' ועליה קאי א"כ שאשתו היתה נחבשת ע"י נפשות שאסורה אפי' לבעלה ישראל:

ה"ג יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי. הרי הוא הבעל נאמן עליה להתייחד עמה ולא חיישינן שיבא עליה:

זו. סוטה שאין חייבי' עליה כרת אלא לאו הוא דאיכא דכתיב לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקאתה אחרי אשר הוטמאה ודרשינן מיניה לרבות סוטה שנסתרה לא כ"ש שיהא בעלה נאמן עליה:

שיש לה היתר לאחר איסורה. כשתטהר לפיכך אין יצרו תוקפו שמובטח הוא לאחר זמן:

שאין לה היתר. אם תמצא טמאה לפיכך לבו רודף אחריה:

מים גנובים. כלומר דבר האסור לו יצרו רודף אחריו:

א"ל ובלבד בעדים. הא דכתיב והביא האיש את אשתו היינו שיביאנה לב"ד בעדים שלא יתייחד עמה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >

מעבר לתחילת הדף