קרבן העדה/נזיר/ג/א
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים רידב"ז
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד. דסתם נזירות ל' יום ומגלח ביום ל"א:
ואם גילח יום שלשים יצא. דמקצת היום ככולו ה"ל כמגלח אחר כלות הנזירות:
הריני נזיר ל' יום. כיון דפירש שלשים יום ודאי שלימים קאמר הלכך אם גילח יום ל' לא יצא:
גמ' הדא. רישא דמתני' דתנן מגלח יום ל"א מסייע לבר קפרא דאמר לעיל פ"ק הלכה ה' סתם נזירות ל' יום מדכתיב יהיה וסיפא דתנן אם גילח יום שלשים יצא מסייעא לר' יונתן דאמר התם סתם נזירות כ"ט יום א"נ סיפא דתנן אם גילח יום שלשים לא יצא אתיא כבר קפרא ורישא דתנן אם גילח יום שלשים יצא אתיא כר' יונתן וכן עיקר:
ופריך הא תרתיי. קשיא רישא אסיפא:
ומשני לית היא אלא חדא. רישא וסיפא אתיא כבר קפרא אלא רישא שנויה לאחר העדות שהעיד ר' פפייס שאם גילח יום ל' יצא וסיפא קודם העדות נשנית והיו סוברין שאם גילח יום שלשים לא יצא ולא אמרינן מקצת היום ככולו:
הוה ליה עובדא. אירע ביה אבילות וגילח ביום ל' שוב ה"ל אבילות וגילח ביום ל"א:
מן מתניתא. ממשנתינו יליף לה ר"א:
והשנייה יום ששים ואחד. ואם גילח ליום ששים חסר אחד יצא שיום ל' עולה מן המנין ש"מ דמצי לגלח ביום ל' או ביום ל"א:
תמן לשעבר מתני' קאמר בדיעבד אמרינן מקצת היום ככולו אבל לכתחלה לא כדתנן ברישא דמתני' ולאו שפיר עביד ור' אימי סובר אבילות דרבנן אפי' לכתחלה אמרינן מקצת היום ככולו:
מן מתני'. דפ' אלו מגלחין דייקי ליה כך:
שמנה ימים. נהג אבילות שמנה ימים קודם הרגל בטלו ממנו גזירת ל' ומגלח ערב הרגל מ"ט משום דאמרי' מקצת היום ככולו:
היא שמינית כו'. כי היכי דאמרי' בשמיני מקצת היום ככולו אף ביום ל' אמרינן כן:
שנייא היא תמן. שאני התם דמגלח ערב הרגל הוא מפני כבוד הרגל משא"כ בשאר הימים לא אמרינן מקצת היום ככולו ואסור ביום ל' כולו:
אין תימר. דאס"ד לאו משום כבוד הרגל א"כ צריכין לומר אף אם חל יום ל' בשבת שמגלח ע"ש כי היכי דאמרינן ברגל שמגלח בע"ש והא ודאי ליתא דע"ש לאו זמניה הוא דיום כ"ט הוא אלא ודאי דמשום כבוד הרגל התירומשא"כ בשאר ימים:
ועוד. מהא דר"י איכא למשמע דלא אמרינן מקצת יום ל' ככולו:
שולל. מחבר הקריעה בתפירות רחוקות:
ומאחה. תופר כדרכו:
וישלול יום ז' כו'. דהא כבר שהה מקצת היום אלא ודאי מקצת היום לא הוי ככולו:
די הוא שמועתא כו'. משמועה זו אין ראיה דמשמע הכי והכי די"ל לאחר ז' ול' דקאמר היינו לאחר שנכנס מקצת ז' ול':
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |