קרבן העדה/מועד קטן/ג/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
עמודי ירושלים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אין מניחין את המטה. של מת ברחוב במועד:

לעולם. אפילו בחול דכתיב ותמת שם מרים ותקבר שם סמוך למיתה קבורה:

מטפחות. מספקו' כף אל כף:

גמ' דוחה במטה. ממהר לקברו לפי שאין דרך להתאבל עליהן ולהספידם כל כך וכבוד להם שיקברו מהרה ולא יעמדו בלא הספד:

ואינו מרבה בעסקיו. של מת:

מרבה בעסקיו. להגדיל ההספד:

ה"ג באבל רבתי אפילו על אביו ואמו ממעט בעסקיו:

שכל המרבה בעסק. אדלעיל קאי:

אינו מבדיל קנה שפה שלו. שבראש הבגד אלא מניחו וקורע למטה באמצע הבגד:

ה"ז קרע של תפלות. שאינו יוצא בו ידי קריעה שאינו ניכר:

רבי יוחנן שמע דר"ח חלש. עלה ורצה לבקר בתוך הדרך שמע שמת ירד מן החמור והוציא בגדיו הטובים שלובש בשבת וקרען:

כי האי דתנינן תמן. בהוריות פ"ג:

כה"ג פורם. קורע על מתו למעלה מקנה שפה שקורע בית הצואר ממש:

למטה ממש. בשפת חלוקו:

כר' יהודה. דקרע שמקמי קנה שפה הוא קרע של תפלות:

ופריך אין כר"י. סובר לא יפרום כה"ג כלל שרי"א ובגדיו לא יפרום שאינו בפריעה ופרימה כלל כ"ה בהוריות א"נ הכי פריך הרי מה שקורע למטה מן השפה אינו כלום למה הוא פורם.:

מאי כדון. מעתה:

ומשני חומר הוא בכה"ג. הואיל דכתיב גביה ובגדיו לא יפרום חמירי שלא יפרום קמי שפה:

שולל. תפירה שלא כדרכו:

ומאחה. תפירה כדרכו:

הסולם. לתפרו כעין סולמות. והקפש. לקפל התפירה וי"ג והקפל:

אפיקרסין. י"מ בגד הסמוך לבשרו וי"א בגד שמכסין בו הראש:

האשה. שמתה אביה או אמה קורעת החלוק העליון משום צניעות:

איזהו גיהוץ. מפורש לעיל בפרקין:

ה"ג עד שישלח פרע ויגערו בו חביריו. וה"פ שכבר גידל פרע יותר מדאי עד שחביריו גוערים מרוב שערותיו:

דמכת אימיה. מתה אמו ח' ימים קודם המועד דנתבטל ממנו גזירת שלשים קודם המועד ותוס' גורסין דמכת אימיה תלתין יומין קודם המועד:

מפני שבטלה ממנו מצות כיבוד. לפיכך יגלה לבו:

אסור לילך בסחורה. למקום רחוק ובשיירא:

אם היתה חבורת מצוה. כגון חבורת פסח וקדשים ומ"ש וכן כל דבר שצריך בעצמו אע"ג שאוכל בחבורה ויש שם משתה ושמחה:

הרי שהיה מחליף בגדים. כגון שלבש בגדי' אחרים שלא היו עליו בשעת חימום:

אלא יום ראשון. אותן בגדים שקרע ביום ראשון בשעת חימום:

פליגא אחרת ביניהון. כלומר ועוד איכא נפקותא בין ר"ח ובר קפרא:

אינו קורע. אלא בגד עליון:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף