קרבן העדה/מועד קטן/ג/ז

קרבן העדה מועד קטן ג ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אלא קרוביו של מת. בגמרא מפרש:

ולא חולצין במועד. חליצת כתף שזרועותיהן וכתפותיהן מגולות:

ולא מברין. סעודה ראשונה שאבל אסור לאכול משלו ורגילין להברותו ברחובה של עיר ובמועד אין מברין אלא קרוביו בתוך ביתו:

ואין מברין. אפי' בתוך ביתו אלא על מטות זקופות ולא כפויות כמו שנוהגים בשאר ימות השנה שאוכלין עמו קרוביו ומי שלבו גס בו על מטות כפויות לארץ:

אין מוליכין. הסעודה לבית האבל וקמ"ל במועד וכ"ש בשאר ימות השנה:

לא בטבלא. דרך כבוד:

ולא באסקוטלא כמין שלחן קטן של כסף או של זהב או של זכוכית וי"מ קערה של כסף:

אלא בסלין. של ערבה קלופה שלא לבייש את מי שאין לו:

ופוטרין את הרבים. נותנין להם רשות לילך מיד:

גמ' שהן ראויין להתאבל. הן מברין אבל שאר כל אדם שאינן חייבין להתאבל עליהן אין קורעין עליהן במועד:

ה"ג חכם שמת הכל קרוביו. וה"פ לענין זה דיניהם כקרובים שחייבין לקרוע במועד אבל שאר כל אדם לא:

כהדא. כהא רבי אבון מת במועד ולא ספדו ר' מנא והיו אנשי ציפורי אומרים עד מיתתו שנאו שלא היו אוהבים ר' מנא ור' אבון זה לזה בתר מועד עשה ליה ר' מנא יקר והספידו כראוי ונכנס ואמר לפניהם הא דתני חכם שמת הכל קרוביו דוקא לאותן שהיו אצל מיתתו אבל אנן לא היינו אצלו הלכך אינו דוחה את המועד:

מן המלל. שהיה קרע בבגד וקיפלו ותפרו ואח"כ קרע בו:

מן השלל. תפירה רחבה:

מן הרדיד. שאגד בידו כל הקרע ראשו עם סופו ותוחב המחט ב' או ג' פעמים:

מן האיחוי. תפירה יפה:

כל שאין מקומו ניכר. שתפור היטב ונראה כאלו הוא שלם:

על אביו וכו'. כולהו מפרש להו:

אבי אבי. זה אביו ואמו:

רכב ישראל ופרשיו. זה רבו שלימדו תורה כדמתרגם ר"י רבי רבי דטב להון לישראל בצלותיה מרתיכין ופרשין וכתיב ויחזק בבגדיו ויקרע' לשנים ל"ל לשנים אלא ללמדך שהיו קרועים לשנים לעולם:

ומאלישע אנו למידין תורה. בתמיה הא אליהו הוה חי:

עוד לא ראהו. והוה כמת:

כל ששונה הלכות. ועוד הוא בקי בתורה וי"ג כל ששונה הלכות בכל יום ועוד תורה:

כגון אנן דרבותינו שואלין אותנו ואנחנו משיבין להן:

ואנן.סתמא דש"ס קאמר ואנן אפי' החכמים הגדולים שבנו אין יודעין לבאר המשנה על בוריה:

כל שפתח לו תחלה. שהתחיל ללמוד עמו:

כל שרוב תלמודו ממנו. אם מקרא מקרא אם משנה אם גמרא:

כל שהאיר עיניו במשנתו. שהודיע לו טעם משנה אחת שלא יכול להבין:

ולמה לא אמר. סתם הלכה כר"י:

ומשני אית. תנאים שהיו מחליפין דברי ר' יהודה לר' יוסי:

חלץ קרע. קרע שאינו מתאחה כדין תלמיד על הרב שהאיר עיניו בדבר א' ממשנה:

בשני מפתחות וכו'. מתני' היא בתמיד כהנים הנכנסים שחרית לפתוח דלתות ההיכל מי שזכה בדישון מזבח הפנימי וכו' שני מפתחות בידו אחד מהן פותח פשפש הצפוני שאצל פתח ההיכל בקרן מזרחית צפונית של אולם והיכל כדתנן התם שני פשפשין והן פתחים קטנים כמין כיפות אורכו כעובי רוחב הכותל ודלת סובבת היה לו לשער הגדול אחד לצפון ההיכל ואולם ואחד לדרומו ואותו שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם כדמפרש התם ופשפש שבצפון הוא פתח שבזוית האולם שאצל ה' אמות של כותל ההיכל שבצפון פתח ההיכל ודלת סובבת בו ואותו מפתח של אותו הפתח יורד לאמת השחי הבא לפתוח שחרית פשפש שבזוית האולם עומד מבחוץ בתוך האולם ומכניס ידו בחור שבכותל עד בית שחיו ופותח:

ואחד פותח כיון.לאחר שנכנס בזה ובא לו לתא אשר על פני אחד עשר אמה של אולם וקצת מן ההיכל ובמפתח השני פותח כיון. כשאר פתחים דלת אחד שמן התא להיכל ונכנס להיכל לפתוח דלתות ההיכל:

כיון. מהר בלא טורח:

זה אב ב"ד. שהיה חכם:

אלקי כל בשר. אפילו עכו"ם בכלל ומכיון דנקרא אלקי הכל שהכל מודים לו וזה פורק עולו ומברכו יש לקרוע עליו:

על הכינוים. כגון צבאות חנון ורחום ודומיהן:

באיסטרטא. רחוב:

והוה מגדף. בכינוי דלא גמירי העכו"ם שם המיוחד:

חד מרתיקא. הכאה אחת על לבו:

א"ל רשע. וכי יש לאמך בגדים די סיפוקי לקרען בשבילך:

תלת ארבע פסוקין. וקרי להו דלתות שכל פסוק ופסוק של ספר קינות פרשה לעצמה וצריך שיתן ריוח בין זה לזה:

כי ה' הוגה וכו'. רישא דקרא היו צריה לראש וסבר יהויקים דעל עצמו קאמר:

ולא קרעו את בגדיהם. מכלל דבעי קריעה:

כל אותו היום. ששמעתי שמת תלמוד חכם:

כד שמע שמת בנו של רבי אליעזר אף על גב דאכל גבינה ושתה מים גמר אותו היום בתענית ולא אכל ושתה עוד:

נעמית'. בת היענה מתרגמינן נעמיתא:

צדה ר' בא וחנקה. ולקח התפילין ממנה:

והיינו באין לידי שריפת התורה. דקסבר אחד שריפת התורה ואחד שאר כתבי הקודש קורעין עליהן:

ועדיין את צריך. לדין זה שטעית בשנים:

אלא על ספר תורה. וכעין ששרפה מלך ישראל בחזקה שאי אפשר להציל מידו:

. 'י ראש חולה. כלומר הוא יתחיל במחול מלשון אז תשמח בתולה במחול:

עלמות. מפרש בג' לשונות הקרובים זה לזה לשון העלם והסתר שמרוב המהירות אינו ניכר הליכתי:

בזריזות. דעלם לשון חוזק:

כאילין עולימתא. כהנך נערים שהולכין בכח ובמרוצה ובהליכה נאה:

עקילס אתנא סירא. כך שמו וכ"ה במדרש עקילס בן אסתוירס:

הואיל ינהגינו בעה"ז וכו'. מפרש עלמות לשון רבים שתי עולמות העה"ז והעה"ב:

מוסיף על הקרע. אם אירעו אבל אחר מוסיף על הקרע הראשון:

ותוספתו ג' אצבעות. כשיעור הפחות שבבגדים:

מהו. שצריך להבדיל השפה שלפני הצואר או דלמא אפי' קורע תחתיה ומניח השפה שלימה יצא. מכאן שהוא צריך להבדיל וכו'. וה"ק שהיה נראה שקרע לשנים מפני שקרע מקמי שפה ומיני' ילפינן לכל הקריעות:

ה"ג מת לו אביו קורע קרע אחר:

על זה בפני עצמו וכו'. על אביו ואמו בפני עצמו ועל שאר קרובים בפני עצמו:

ופריך ולא דא היא קדמיתא. הא אף ת"ק מודה שאין אביו ואמו בתוספת ומאי בלבד דקאמר ר"י בן תימא:

אלא שלא יוסיף וכו'. כלומר שני קרעים שאמרתי היינו בב' מקומות לפי שאין אביו ואמו בתוספת וגם אין מוסיפין על קרע של אביו ואמו לפיכך צריך שיקרע בשני מקומות:

עד איכן. הוא מוסיף אפילו נתמנה לו בגד שלא היה לו חלוק לקרוע ונזדמן לו בגד בתוך שבעה חייב לקרוע:

אפילו לאחר כמה. שנים חייב לקרוע:

מרחיק ג' אצבעות בצד אותו קרע וקורע:

שלמו מלפניו. שנתמלא הבגד קרעים מלפניו:

נעשה כפוחח. איש ערום שאין לו בגד פטור מקריעה:

רבי חיננא בר פפא עלה לגבי רבי תנחום בר חייה שהיה אבל ויצא רבי תנחום לגביה בלבוש סנטיריה:

מאנין בגדים שאין בהן תפירה כלומר שלא היו קרועין ובבראשית רבה הגירסא מאנין דלא בזיעין:

חפיתין. מלשון חפת חלוקו:

א"ל. הא מנ"ל דאין צריך לקרוע אלא הבגדים שהיו עליו בשעת חימום ולא כל הבגדים שלובש אח"כ:

יסוג תורעתך. יוגד קו פרצתך יסוג מלשון סוגה בשושנים ותרועה לשון שבר ופרצה:

רופפת. עולה ויורדת:

כיון שנתרערעה. שנזדעזעה אחת מהן:

שנולד בן זכר. הוא משלים החסרון:

ה"ג כד דמך ר"י הורי ר' יסא:

לשלול למחר. על קרע של ת"ח:

ולא פליגין. ר' יסא ור"ח בר בא דשאני שלילה מנעילה:

קרע וחזרה בו נשמה ואח"כ מת:

אם על אתר. כלומר לאלתר מת:

כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו. דהיינו שלום עליכם:

ר"י. בעל בשר הוה והוצרך להשען על אדם אחר לפיכך הי' מיסתמיך על אדם אחר בהליכתו והוה ר"ל רואה אותו והחביא עצמו מלפניו:

וחדא. שעשה לי מכבר שאמר דבר הלכה ולא אמרה משמי:

א"ל ר"י בר אידי. כך המנהג אצל בני בבל שאין הקטן שואל בשלומו של גדול מפני כבודו של הגדול שהן מקיימין המקרא הזה יראוני נערים ונחבאו וגו':

מי מהלכין. כשהיו מהלכין ראו בית מדרש אחד:

א"ל. ר' יעקב הכא היה ר"מ יושב ודורש ואמר הלכה משמיה דר"י ולא אמרה משמיה דר"ע:

א"ל. רבי יוחנן כל העם יודעין דר"מ תלמיד ר"ע ולא היה צריך לומר משמו שהכל יודעין שתורתו של ר"ע הוא:

א"ל. ר' יעקב א"כ אין לך להקפיד על ר' לעזר שהכל יודעין שר' לעזר תלמידו דר' יוחנן הוא:

ומהו. ושאל לו ר' יעקב מהו למיעבר לפני צלם ששמו אדורי:

א"ל. ר' יוחנן ומה את חולק ליה כבוד שאין אתה רוצה לעבור לפניו בלא תשורה אלא עבור לפניו וסמי עיניו:

א"ל. ר' יעקב א"כ שפיר עבד רבי לעזר דלא עבר לפניך כיון שאתה אומר שזהו מדרך הכבוד שלא לעבור לפני גדול בחנם:

ור' יוחנן. שרצה שיאמרו הלכה משמו משום דאף דוד ביקש על כך:

שהוא חי לעולם. הרי אמר הודיעני ה' קיצי וגומר:

ה"ג ומה מהניא ליה:

רוחשות. נעות:

ידובב שפתי ישנים. רישיה דקרא וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים:

כומר. כלי שמניחין בו ענבים עד שמתחממין והיין נוח לצאת:

דובב. היין רוחש ונע ויוצא למעלה:

קונדיטין. כוס של דבש עם יין ופלפלין:

חמיר עתיק. יין ישן:

אע"ג. שכבר עבר זמן מה ששתה עדיין טעמו בפיו ובהא פליגי מ"ד כמאן דשתה קונדיטין בעינ ןנמי שעשה מעשים טובים בעה"ז כמו שיש בקונדיטין עוד בשמים טובים אבל אמירת הלכה לחוד לא מהני ומ"ד כמאן דשתה חמר עתיק לעולם מהניא ליה אמירת ההלכה שיהו שפתותיו דובבות בקבר:

אין דור שאין בו ליצנים. משום דבעי מימר שבדורו של דוד היו ליצנים והוא הי' שמח במיתתו לכך מייתי ליה הכא:

אימתי יבנה בית המקדש. משום דהקב"ה אמר לו רק אתה לא תבנה הבית נמצא חיי דור מעכבין בנין בית המקדש והיו אומרים מתי ימות ויבנה בית המקדש:

יבא עלי. לשון שבועה הוא יבא עליו כך וכך אם לא שכדבריו כן הוא:

שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. אע"ג שמיתתו תלויה בו כמו שמצינו במשה במלחמות מדין:

והיה כי ימלאו ימיך וגו'. קרא יתירא הוא דהמ"ל והיה כי תשכב או כי תלך אל אבותיך והיה כי ימלאו ימיך למה לי:

ימים שלמים אני מונה לך. אף על גב שעל ידי אריכות ימיו מתעכב בנין הבית אני ממלא לך שנותיך מיום ליום שמעשיו חביבין לפני הקב"ה מבנין בה"מ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף