קרבן העדה/מגילה/ג/ב

קרבן העדה מגילה ג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמ' ג'. יחידים שקיבלו אותן אנשי בית הכנסת לגבאין דינן כאילו הסכימו כולן:

ושבעה מבני העיר. שקיבלו אותן עליהן בני העיר דינן. כאנשי העיר כולן ומכירתן מכירה:

ופריך מה אנן קיימין. במאי עסקינן:

אפילו כמה. הרבה מבני העיר לא מהני עד שיסכימו כולן או רובן:

אלא. הכא במאי עסקינן בסתם שהפקידו עליהן שבעה טובי העיר לפקח על עסקי הציבור סד"א דלמכור תשמישי קדושה ובה"כ לא עלה על דעת בני העיר מעולם שימכרו שלא מדעתן קמ"ל דאפ"ה ממכרן ממכר:

נותן עמהם. עם בני אותה העיר ומתחלק שם:

נותנין במקומן. ומתחלק לעניי עירן:

כגון הנך ספסלי. שבבה"כ שבמעון שיושבין שם אנשים ממקומות אחרים והיו פוסקים צדקה עם אנשי מעון והיו צריכין ליתן הצדקה לבני מעון ל"א היו נותנין הצדק' בעירם כיון שרבים היו:

ה"ג פסק עמהן אתא בעי וכו'. וה"פ פסק צדקה עם אנשי ציפורי ורצה ליתן הצדקה בעיר ולא בציפורי:

יחידי את. ויחיד נותן עמהן וצריך ליתן לבני ציפורי:

אין את רשאי לשנותן. אם לא ברצון שבעה טובי העיר:

נר קריישי"ל של כסף או של זהב:

עד שלא נשתכח שם הבעלים ממנו. שאומרים עדיין זו היא נדבתו של פלוני:

ברוך אלקים וכו'. לכך נתן ברכה שאנטונינוס עשאה שא"א לשנותה שדבר חידוש הוא ולא ישתכח שם בעליו ממנו א"נ לפי שהיו אסורין להדליק נרות ביום אידם וכיון שהמנורה היתה של אנטונינוס היו מותרין והראשון נראה עיקר:

אין אמר וכו'. כלומר ונפקא מיניה אם אמר ברוך חלקים משמע דלאו אלהא דאנטונינוס הוא ואם אמר ברוך אלקינו ש"מ שנתגייר אנטונינוס:

אית מילין. יש דברים דאיכא למידק מהם דנתגייר אנטונינוס ויש דברים דאיכא למשמע מהן דלא אתגייר:

יוצא במנעל. שנפחת מלמטה ביה"כ א"כ לא חש לאיסורא דיה"כ ש"מ שלא נתגייר:

מה את ש"מ. מכאן אין להוכיח שלא נתגייר דכיון שנפחת מלמטה אפילו ירא שמים מותר לצאת בו ביה"כ:

מייכלתני. האם תאכילני מלויתן לעה"ב כלומר אם חסידי אומות יש להם חלק לעה"ב:

מן אימר פסחא וכו'. שכבר שאל לו מקודם אם יתן לו משה דפסח כשיבנה המקדש וא"ל שלא יאכילנו שאסור בו ולכן שאל לו הא קדושת לויתן חמורה מקדושת פסח ואיך תאכילני:

א"ל. מה לעשו' לך בק"פ גזירת הכתוב הוא וכל ערל לא יאכל בו ולא בזכותא תליא מלתא דאפי' צדיק גמור והוא ערל שמתו אחיו מחמת מילה אסור לאכול בקרבן פסח:

כיון דשמע כן. שכל כך חביבה מצות מילה לפני הקב"ה הלך ומל עצמו:

אתא. אנטונינוס לגבי ר' וא"ל ראה מילתי אם כמצותו הוא אם לא:

אלא בדידך. ואיך אסתכל בדידך:

בצורת מטבע. מפני שיש בהם צורת אדם ובעלי חיים:

מיליהון דרבנן. דברי ר' חזקיה כו' דבסמוך מוכיחין דנתגייר אנטונינוס:

ואנטונינוס בא בראשם. שאף הוא גר צדק היה:

מהו. למיכתב תרי או תלת תיבות מן פסוק בלא שירטוט א"נ מיבעיא ליה אי קיי"ל כמ"ד אין כותבין תורה מגילה מגילה וכ"ש דאסור למיכתב פסוקא פסוקא או כמ"ד כותבין:

דהוה דמיך וקאים בזמרא. שהיו אומרין לפניו בשכבו ובקומו:

ישראל אל תשמח בעמים אל גיל. וקרא כתיב אל תשמח ישראל אל גיל בעמים ש"מ תרי תיבות מותר תלת אסור למיכתב בלא שירטוט לכך היה מהפך וכתב:

כתב זצ"ל. דס"ל תלת כותבין ד' אין כותבין:

ולא זכר יואש המלך. דס"ל אפילו ד' כותבין:

לשנוא את אוהביך ולאהבה את שונאיך. ולא כתב לאהבה בתחלה כדכתיב בקרא משום דס"ל ארבע אין כותבין אבל תלת כותבין:

דנון לתמר. אשה אחת ששמה תמר זינתה וענשו אותה:

אזלת. הלכה והלשינה עליהם לשר דקיסרין:

שלחון וכתבון לר' אבהו. שהוא היה קרוב למלכות שיפייס עליהם שלא יענשו:

כבר פייסנו לשלשה דלטורין. לטוב ילד טוב למד ותרשיש הן השלשה שפייס אבדוקים הוא לשון יון ופירושו טוב ילד וכן טוב למד הוא פירושו של אבמסין ותרשיש פי' של תלתכים:

אבל תמר תמרורים. שהיא מרורה במרירתה עומדת:

וביקשנו למתקה. כלומר להחזירה למוטב:

ולשוא צרף צרוף. חנם טרח ש"מ דג' כותבין:

ה"ג ראשיתך מצער היה מאוד תסגא אחריתך. ש"מ דאפילו ג' אין כותבין:

אר"י לית כן. אין לקיים דבר זה ששנינו במתני' דאין מוכרין את של רבים לשל יחיד:

מה אנן קיימין. במאי עסקינן:

אי כר"מ. הא איהו דאמר בסיפא אין מוכרין בה"כ אלא על תנאי משמע על תנאי מיהת מוכרין אפי' לדברים של חול ואיך קאמר הכא דאין מוכרין ליחיד משום דבקדושתיה קיימא. ואם כרבנן נאמר דלאו ר"מ אמרה להך קמייתא מ"מ קשיא והא רבנן ס"ל מוכרים אותו ממכר עולם חוץ לד' דברים והשתא לחולין מוכרין לקדושה קלה מיבעיא:

תיפתר בס"ת. תפרש הא דתנן אין מוכרין את של רבים ליחיד היינו ס"ת דרבים דלכ"ע אסור להורידה מקדושתה וס"ל לר"מ דהא נמי הורדה היא:

מתני' אלא על תנאי. אפילו מרבים לרבים אוסר ר"מ מכירת חלוטין דדרך בזיון הוא כאלו אינו בעיניהן כלום:

ממכר עולם. ליחיד לכל תשמיש חוץ מד' דברים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף