קרבן העדה/יבמות/טו/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png טו TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אלא בבאה מן הקציר בלבד. בגמרא מפרש טעמייהו דב"ה:

אלא בהווה. בדבר הרגיל שבשעת הקציר שכיח מיתה ומיהו ה"ה בכל הזמנים נאמנת:

גמ' והלא כל השנה כולה קציר. ולדבריכם שאתם אומרים כמעשה שהיה בעינן נימא נמי דוקא קציר חטים בעינן דמעשה שהיה קציר חטים היה א"נ לדבריכם אין כאן סימן שהרי כל השנה כולה קציר:

הא באיזה צד. כלומר הא כיצד שתהא כל השנה קציר:

מסיק. קצירת הזתים קרוי מסיק:

וקיימו את דבריהן. והודו ב"ה לב"ש:

ולמה קציר. מאי ס"ד דב"ה לומר קציר דוקא:

דאונסא שכיח. שהאדם מתעלף מחום השמש וע"י כך הוא מת:

הה"ד ויגדל הילד וכו'. דקשיא לו ל"ל למימר ויצא אל הקוצרים אלא לאשמועינן הסיבה למה כאיב לי' רישיה משום שהלך אל הקוצרים וקדחה לי' חמה:

דריחשא שכיח. נחש מצוי אז בשעת הקציר' ונושך וממית:

ביום שהקיץ נושק את החורף. דהיינו כשהקיץ יוצא והחורף בא אז יכסה ראשו משריפ' החמה שמזיק ביותר כדאמרינן בעלמא שילהי דקייטא קשה מקייטא:

זה נשקו של גוג. יום מלחמתו של גוג קרי ליה יום נשק שיהיו שם הרבה כדכתיב כי בנשק יבערו אש:

ביום ששני עולמות נושקין זה את זה. והיינו ביום המיתה שהאדם צריך ליתן דין וחשבון א"נ בעת התחיה שיום הדין יוצא ויום תחיית המתים נכנס:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף