קרבן העדה/יבמות/ו/ד

קרבן העדה יבמות ו ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לא ישא את הבוגרת. דכתיב והוא אשה בבתוליה יקח פרט לבוגרת שכלו בתוליה:

גמ' אלמנה לא יקח. משמע בין מן האירוסין וכו' גרושה סתמא כתיב משמע אפי' מן האירוסין וקמ"ל דלא ילפי' אלמנה מתמר דהוי' מן הנישואין אלא אמרי' אלמנה דומיא דגרושה:

בוגרת כלו בתוליה במעיה. וקורא אני בה והוא אשה בבתוליה יקח:

בוגרת עברו ימי הנעורים. וילפינן בתולה מנערה המאורסה דדוקא נערה משמע:

ה"ג אחות מוכת עץ. וה"פ אחות כהן שהיתה מוכת עץ ומתה:

לא יטמא לה דבטומאת כהנים כתיב ולאחות הבתולה וילפינן מכ"ג כל שאינה ראוי' לכ"ג אינו מטמא לה:

יאות. שפיר קאמרו ר"מ ור"ש על דעת התנאי' דבסמוך דתני ושוין שלא יקח מוכת עץ דלתנאי דמחלפין ור"ל ור"ש מכשירין במוכת עץ קשיא מ"ט דר"ש דאמר שאינו מטמא למוכת עץ אלא גם להנך תנאי קשיא מחלפה שיטתון דרבנן:

תמן. באונס כתיב כי ימצא איש נערה בתולה ותפשה וגו' ודרשי' נערה ולא בוגרת בתולה ולא מוכת עץ:

והכא אינון אמרין הכין. דהכהן מטמא למוכ' עץ והכא נמי כתיב בתולה:

כל מדרש בעניינו. כלומר הכא מענינו דקרא והתם מענינו דקרא:

תמן. גבי טומאה:

פרט לאנוסה ומפותה. אחותו שנאנסה או שנתפתתה דלאו בתולה היא:

ה"ג או יכול שאיני מוציא וכו'. שאף היא אינה בתולה:

את שהיתה בידי איש. שנאבדו בתוליה ע"י איש הלכך אמרו רבנן דמטמא לה אבל בכה"ג לא כתיב אשר לא היתה לאיש בעינן בתולה ממש ולא מוכת עץ:

לרבות את הארוסה. דסד"א אשר לא היתה פרט לארוסה שהיתה לאיש דהוי' קידושין משמע:

ה"ג תמן אינון אמרין הקרוב ולא ארוס' אליו לא גרושתו והכא אינון אמרין הכין וכ"ה בחי' הרשב"א וה"פ בפ' נחלות כתיב לשארו הקרוב אליו ודרשו רבנן הקרוב ולא ארוסה שאין הארוס יורש ארוסתו וכתיב אליו ללמד שאם מתה לאחר שנתגרשה אין הבעל יורשה והכא באחותו דרשינן הקרובה לרבות ארוסה:

אחותו לעולם היא בפנים. לעולם מוקמינן לה אחזקת קמא שמטמא לה עד שתצא לחוץ מרשות האב בבירור הלכך מרבינן ארוסה שמטמא לה:

ארוסתו. לעולם הוא חוץ מרשות בעלה עד שתיכנס לחופה:

אנוסתו ומפותתו. של הכ"ג עצמו:

לא יכנוס. דכתי' בתולה יקח בשעת ליקוחין תהיה בתולה:

מוציאין מידו. דזו ודאי בעולה היא:

לא ישא את הקטנה. דכתיב בתולה מעמיו יקח אשה ולא קטנה:

ופריך וממאנת לאו קטנה היא. בתמי' הא גדול' אינה בת מיאון. ומשני ממתינן לה עד שתגדיל. דסד"א לגרושה או לאלמנה דמיא קמ"ל דשריא לכה"ג כשהיא גדולה אע"ג שמיאנה כשהית' קטנה ובמיאנ' מאירוסין איירי:

ה"ג ודכוותה אירס את האלמנ' ונתמנה להיות כה"ג לא יכניס קורא אני וכו'. וה"פ כל זמן שהיא קטנה לא יכנוס דכתיב אשה ולא קטנה אבל אלמנה מרבינן מדכתיב כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ואשה קרא יתירא הוא למדרש מיני' דלפעמים נושא אשה והיינו כשאירס אלמנה עד שלא נתמנה:

שאל וכו'. אמתני' קאי דתנן ומינוהו המלך ולא תנן ונתמנה אלא ש"מ שע"פ פעולה מינוהו המלך אע"פ שלא הסכימו אחיו הכהני' והיינו שמתה אמה של מרתא שאל יהושע בן גמלא ממרתא מהו להושיב אמה בקברו' אבותיו לקברה שם:

פיריו. חפירותיו:

שמעת. מרתא ונתרצי' לכך השומע סבר מדנתרצית לקבור אמה בקבר משפחתו מסתמ' נתקדש' לו ודעתה שגם אמה תקבר במקום שתקברנה בעלה וע"י כך יצא שמה בעיר מקודשת:

ותניא. סוף מסכת גיטין:

ה"ז מקודשת. וצריכה גט והיתה אשה גדולה ובושה לקבל גט ועייל' תרקב' דדינרי למלך שימנ' לו לכה"ג וניסת לו:

אף ב"ש מודה בה. אהא דתנן במתני' שומרת יבם וכו' עשה בה מאמר לא יכנוס אתיא אפי' ב"ש דאמרי מאמר קונה ומשייר כדמסיק לעיל פ"ד אחין מודי הכא שלא יכנוס שהרי לא קנה קנין גמור קודם שנתמנה ולא דמייא לאירוסין דאלמנה:

ואף ר"ש. דאסיקנ' לעיל ריש פ"ב דמספקא ליה אי מאמר קני או לא מודה הכא דלא יכנוס דדלמא לא קני נמצא עובר על דברי תורה:

ולא כר"ל בן ערך. אבל כרלב"ע לא אתיא מתני' המאמר קונה קנין גמור ביבמה. דכיון שקונה קנין גמו' עדיף מאירוסין דאלמנה ולמה לא יכנוס:

אומר לו עבור על ד"ת. בתמי' הא כיון דחליצה קנין גמור הוא ה"ל ככונס יבמתו ועובר על לאו דאלמנה לא יקח:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף