קרבן העדה/יבמות/ה/ח

קרבן העדה יבמות ה ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל. אע"ג דתנן לעיל הדר תנא הכא משום סיפא דבעי לאפלוגי בין ביאה לחליצה ולאשמועינן נמי פלוגתא דר' נחמיה ורבנן:

בין בתחלה בין באמצע. כגון גט לזו וחלץ לזו וחזר ועשה בה או בבעלת הגט מאמר לא מהני המאמר ואינה צריכה גט למאמרו:

בין בסוף. אם חלץ אחר מאמר וגט אין אחר החליצה כלום דחליצה גמורה היא ואי הדר ועביד מאמר לא בעיא גט דחליצה גירושין גמורים דזיקה נינהו אע"ג דהוי חליצה פסולה:

הבעילה. באמצע כגון גט לזו ובעל לזו וחזר ועשה מאמר בשלישית אסור בקרובותיה:

בסוף. גט לזו ומאמר לזו וחזר ובא על אחת מהן יש אחר ביאה זו זיקת יבמין וכי מפיק לה בעיא חליצה ולא סגי לה בגט:

אין אחריה כלום. ונפקא בגט בלא חליצה ואי הדר וקדיש לאידך אחר ביאה זו אין במעשיו כלום:

גמ' תמן. בבבל אמרו טעמא דר"נ דאמר אין אחרי הבעילה כלום משום דקסבר אפי' ביאה פסולה פוטרת ועוקרת כל זיקת היבם הלכך אין אחריה כלום:

ע"ד וכו'. ולפי סברתם אפי' ביאה שלאחר הגט פוטרת:

וע"ד דרבנן. דארץ ישראל טעמא דר"נ דלא גזרינן ביאה שלאחר מאמר משום ביאה אחר ביאה דהכל יודעין דעיקר מצות יבמין היא הביאה ואין המאמר נגדו כלום משא"כ בביא' אחר ביא' אבל ביאה שאחר הגט וודאי איכא למגזר אטו ביאה שלאחר חליצה דהעולם טועין וסוברים דגט מהני ביבמה כמו החליצה ולסברתם ביאה שלאחר הגט מודה ר"נ שיש אחריה א"נ סברי רבנן דתמן טעמא דר"נ שאין מאמר כלום ובקל נדחה וכן נראה:

ה"ג ור"ש ור"ג אמרו דבר אחד וכ"ה בבבלי. וה"פ כולהו ס"ל מאמר קונה קנין גמור ר"ג דתנן במתני' אין מאמר אחר מאמר אלמא חשיב קמא למיקני כל כח מאמר ור"ש הא מספקא לי' אי מאמר קונה קנין גמור או לא כמפורש לעיל רפ"ב ור"נ דתניא שלש יבמות וכו':

ה"ג בתוספתא פ"ז אע"פ שאמרו אין אחר בעילה כלום חליצה אחר בעילה פוסלת בכהונה כיצד ג' יבמות ויבם אחד עשה מאמר בזו ובעל את זו וחזר ועשה מאמר בזו ר"נ אומר הראשונה צריכה גט ואין אחר בעילה כלום מק"ו ומה חליצה שפוסלת בכהונה חליצה אחר בעילה אין אחריה כלום בעילה שאין פוסלת בכהונה בעילה אחר חליצה אינו דין שלא יהיה אחריה כלום וחכ"א צריכות ג' גיטין וחליצה אחת מהן. ואף שגירסא זו יותר מכוונת מ"מ אף היא צריכה תיקון ברישא צריך להיות אע"פ שאמרו אין אחר חליצה כלום בעילה אחר תליצה פוסלת בכהונה וכ"ה שנויה לעיל בפרקין דף יט ע"א ובמציעתא צ"ל ומה חליצה שפוסלת בכהונה בעילה אחר חליצה אין אחריה כלום בעילה שאין פוסלת בכהונה חליצה אחר בעילה אינו דין שלא יהי' וכו' וכצ"ל גם בסוגיין וה"פ ר"נ יליף ק"ו ומה חליצה שבעילה שלאחריה מהני לענין זה שפוסלתה מתרומה כדאמרי' לעיל אפ"ה לעולם אין אחריה כלום דגט ומאמר בשנייה אינו כלום ואפי' ביאה לא מהני לאסרו בקרובותיה בעילה כשהיא בתחלה אם חלץ לשנייה או היא עצמה אינה נפסלת לכהונה דה"ל כחולץ לנכרית אינו דין שלא יהא אחריה כלום אפי' היא באמצע או בסוף ורבנן סברי דביאה כשהיא בתחלה אין אחריה כלום אבל באמצע יש אחריה כלום הלכך צריכות ג' גיטין וחליצה לאחת מהן לאפקועי הזיקה והשתא דייק ליה דר"נ סובר המאמר קונה קנין גמור דאף במאמר איכא למילף ק"ו כמו בבעילה א"כ ה"ה למאמר דאין אחריו כלום ורבנן דהכא ודאי לא שמיע להו הך ברייתא דמינה שמעינן דה"ה ביא' שלאחר הגט פוטרת כמו החליצה שלאחר הגט דאין אחרי' כלום דהא מחליצה יליף לה ר' נחמי':

הדרן עלך פרק רבן גמליאל

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף