קרבן העדה/גיטין/ח/י

קרבן העדה גיטין ח י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' גט קרח. מכרש בסיפא שקשריו מרובין מעדיו דתקינו רבנן גט מקושר משום כהנים קפדנים שהיו כותבים גט פתאום לנשותיהם ומתחרטים ולא היו יכולים להחזירם ותקנו להם גט מקושר שאינו נוח לכתוב מהרה שמא בתוך כך יתפייס וכותב השטר כולו כעין פשוט וכותב שיטה או שתים וכורכו על החלק ותופר ועד אחד חותם על הכרך מבחוץ וחוזר וכותב שתי שיטין או יותר מבפנים וכורך על החלק וחותם עד שני על הכרך מבחוץ וכן עד שלישי ואם יש קשר כרוך ואין עד חתום מאחוריו זהו קרח ופסול דמסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה וחיישינן שמא אמ' להו הבעל כלכם חתומו והרי אחד שלא חתם ואם ניס' בגט זה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה:

הכל משלימין עליו. אפי' עבד אפילו פסול לעדות מחמת עברה:

אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר. שאין עליהם פסול עדות אלא קורבה אבל עבד או גזלן לא עבד דלמא אתי לאסוקיה ליוחסין וגזלן דלמא אתי למימר עביד תשובה אבל קרוב הכל יודעין דקרוב הוא:

גמ' ואקח את ספר. המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי:

ה"ג ואת החתו' זה המקושר. דחתום משמע צרור וחתום ומקושר:

זה הפשוט שבמקושר. הטופס שבו שכתוב כעין שלנו:

המצוה והחקים. משמע שיש מיני חילוקי דינין בין פשוט למקושר:

שזה. הפשוט כשר בשני עדים והמקושר בעינן שלשה עדים:

זה. הפשוט העדים חתומים מתוכו ומקושר חתומים מאחריו:

מקושר עדיו לאורכו. מתחילין לתתום מאחריו כנגד שיטה אחרונה זה תחת זה והולכין וחותמין לאורכו של שטר ואם השטר כתיב ערב הם חותמין שתי:

בין קשר לקשר. מבחוץ חותמין ובלבד שיחתמו סמוך לכפילות השטר שאינו יכול להזדייף א"נ ובלבד שיחתמו מבחוץ ע"ג הגט ונראין בין חריצי הקשרים:

ופריך וחש לומר. וניחוש שמא זייף וכתב מאי דבעי בסוף השטר שבמקושר שהרי חתימי סהדי בראש השטר בין הקשרים ולא בסוף השטר:

ה"ג סבר רב הונא לעולם וכו'. וכ"ה לקמן:

עד שיקראו בו מלמעלן. שהרי כתוב למטה אני פב"פ מקבל עלי כל מה שכתוב בו מלמעלן ואם אינן קוראין מ"ש למעלה ודאי דאסורים לחתום א"נ הרי יכולין לראות אם דבר למטה ממנו:

ה"ג וחש לומר שמא חזר וזייף. ניחוש שמא חזר וכתב אחר שכתב אני פב"פ וכו' חזר והוסיף דבר וכתב שנית למטה אני פב"פ וכו':

ומשני סבר רב הונא שטר שכתוב בו שני פעמים מקבל עלי אני פב"פ וכו' השטר פסול:

ופריך חש לומר. וניחוש שמא מחק אני פב"פ הראשון וכתב על המחק מה שרצה וקיימו וכתב בסוף אני פב"פ וכו'. ומשני סבר ר"ה שטר שנמחק בו דבר פסול אפי' נתקיים בעדים והיינו שאותו המחק בסוף השטר במקום שי"ל שהיה כתוב בו מקובל אני עלי וכו' כגון בתר במנא דכשר למקנייה ביה ומחקו והגיה מה שרצה ואח"כ כתב מקובל עלי וכו' אבל באמצע הכתב אין לחוש שהרי ניכר שנמחק ונתקיים קודם שכתב מקובל עלי וכ"מ בבבלי:

לית בה. בכנס בשטר קרח דתצא כמתני' אלא אפי' כנסה בשטר קרת בדיעבד לא תצא:

כמה קופין דעובדא. כמה קופות מלאות כלומר פעמים הרבה שבאו גט קרח לפני ר"י ור"ל ואמרו צאו והשלימו עדיו אפי' בקרובים כר"ע:

מתני'. פלוגתייהו דבן ננס ור"ע בשחסר עד אחד למעלה קודם שחתמו עליו ג' עדים ובלבד שחתומים בו שלשה עדות קודם המילוי והחסר הוא הרביעי אבל אם בקשרים החלקים קודם שחתמו בו שלשה עדים חסירים שנים או שלשה פסול למלאותו אבל אם כבר חתומים בו שלשה ואח"כ חסר אחד למטה מהם כשר:

עד כדון. מר"י לא שמעינן אלא בשלשה עדים חתומין עליו למעלה רצופין זה תחת זה אבל בשהשלשה חתומים מסורגין וריוח ביניהם שחסר אחד ביניהם מאי למלאותו:

ומשני כיי. אתיא כי האי דא"ר בא לקמן בפרקא בתרא עדים פסולין שחתמו תחלה בגט ואחריהם חתמו שני עדים כשרים אע"פ שיש הפסק בין גוף הגט ובין חתימת העדים הכשרים שני שיטין דקיי"ל דפסול גם שטר שחתום בו פסולי עדות פסול אפ"ה כשר שהרי א"א להוסיף שם דבר ואלו פסולים לא חתמו עצמן אלא למלאות ההפסק להכשיר הגט וה"נ אע"פ ששלשה עדים כשרים חתומים בסירוגין והפסול ביניהם כשר:

ה"ג כיי דמר ר' בא בשם רב ירמיה עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות שלא באו אלא להכשרו של גט וכא כן:

ה"ג היו תשעה אין מתיר שנים ומחתם שנים. וה"פ אם היו ט' קשרים אינו יכול להתיר ב' קשרים ולחתום ב' קשרים התתתונים כיון דשני עדים התחתונים רחוקים איכא למימר שזייף מאי דבעי וחתם העדים למטה או דלמא כיון שאין שני עדים במקושר כלום דבעינן דוקא שלשה כדתנן פ' גט פשוט א"כ יכול להתיר שני קשרים ולחתום אח"כ שנים דהא שני עדים במקושר לאו כלום מאי קאמרת שכן במקום אחר שני עדים כשרים מ"מ במקושר ליכא למיחש לזיופא:

פשיטא שהוא מתיר. קשר אחד וחותם אחד לבסוף דהא עד אחד בכל השטרות לאו כלום הוא:

נמצא התרתו מתירתו. דאי לא התירו והניח הקשר האמצעי חלק פסול דה"ל גט קרח והשתא שהתירו כשר:

ה"ג וכרחב"ג דרחב"ג אומר מקושר שכתבו עידיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט. וה"פ הא דאמרי' התרתו מתירתו אתיא כרחב"ג דמכשיר נמי מקושר שכתבו עדיו מתוכו מפני שיכול להתירו כדתנן ר"פ ג"פ ה"נ בחמש קשרים כדפרישית:

ה"ג ואפי' קושר ואח"כ חותם. מילתא באנפו נפשה היא וקאי אמתני' דגט קרת פסול לבן ננס בשלא מילאו ולר"ע במילאוהו בפסולי עדות אפי' קושר ואח"כ חותם העדות נמי פסול ובסמוך מפרש:

הדא דתימא. לא אמרן אלא בשקשר כל הקשרים ואח"כ חתמו ג' עדים הראשונים אבל אם קשר ג' קשרים הראשונים וחתמו עליו ג' עדים כשרים אפי' קשר אח"כ כמה קשרים ותתם עליהם כמה עדים אפי' פסולין כשר שכבר נתכשר בג' הראשונים והנך קשרים היתרים וחתימת הפסולים לאו כלום נינהו:

ה"ג הילכתא גט המקושר מקשר ואח"כ מחתם. וה"פ מקשר תחלה ואח"כ תותמים עליהם העדים:

היה מקשר ראשון ראשון. ומיד אחר שקשר קשר הראשון חתם עליו עד וכן כל העדיות פשיטא דעדות הראשון והשני אינו כלום שהרי הנך עדות לא חתמו עצמן על גט מקושר דהא אין גט מקושר פחות מג' קשרים:

מה אנן קיימין. אמתני' דר"פ גט פשוט קאי דתנן רחב"ג אומר מקושר שכתב עידיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט במאי עסקי':

אם בשקשרו וחתמו מבפנים. למטה מהגט הכל מודים שיכול לעשותו פשוט שהרי הוא כתוב כדרך שנכתב הפשוט:

אם בשקשרו וחתמו מבחוץ. מי פליג רחב"ג דהא ודאי שאינו יכול לעשותו פשוט שהרי אין עדים חתומים מבפנים ותנן לקמן פ' המגרש כתבו העדים מאחריו בגט.פשוט פסול:

ה"ג אלא כן אנן קיימין בשקשרו מבחוץ ואח"כ חתמו מבפנים. בהא פליגי רחב"ג אומר יכול הוא ליקרע התפירות ולעשותו פשוט ורבנן סברי כיון דהשתא קשור הוא ולא נכתב כהלכתו פסול:

גופו של גט מוכיח עליו. כדמסיק מקושר כתוב בו אני פב"פ מקבל עלי וכו' ובפשוט לא כתוב כן:

א"ר בא. כי האי דאמר ר"ה לעולם אין העדים חותמין על גט מקושר עד שיקראו שכבר סיים השטר וכתוב בו אני פב"פ וכו':

ופריך והא תני טופס שטרות כן הוא. לכתוב מלמטה אני פב"פ וכו' וקס"ד אף בפשוט כותבין כן:

א"ר מנא. ה"ק טופס שטרות מקושרין כן הוא שכתוב. בהן למטה אני פב"פ אבל לא בפשוטין:

א"ר אבין וכו'. אפי' תימא ברייתא איירי אף בפשוט ול"ש פשוט ול"ש מוקושר זהו טופסו והא דאר"ה לעולם וכו' היירו דבמקושר מעכב ואם לא כתוב בו אני פב"פ וכו' פסול אבל בפשוט אינו מעכב אבל אם כתוב בו אינו פוסל:

במוסיף על ההלכה. בא לתרץ תשובת ר' על. רחב"ג וקאמר שאין גופו של גט מוכיח עליו דאפי' בפשוט איכא לאוקמי דאיירי במקומות שמוסיפין על ההלכה והדק וכותבין גם בפשוט טופס זה אני פלוני בן פלוני וכו' לשופרא דשטרא וכן בעדים הוסיף שהרי פשוט בשנים כדתנן במתני' ומנהג בג' וכן מקושר שדינו שיחתמו מאחוריו כדתנן ומנהג שיחתמנו מתוכו ומאחוריו והכל לשופרא דשטרא:

ופריך תניתה הכא וכו'. תנינן הכא בגיטין לקמן פרק המגרש כתבו העדים מן הצד או מאחוריו בגט פשוט פסול ותנינן פרק גט פשוט פשוט שכתבו עדיו מאחוריו פסול הא תו למה לי:

ומשני הוי צריכא. תרווייהו איצטרך למיתני דאי תני הכא ולא התם הייתי אומר הכא פסול מפני חומר עריות אבל התם דאיירי בגיטי ממון כשר לכך צריך למיתני התם דפסול:

או. אי תני התם ולא תני הכא הייתי אומר התם שטר בא להוציא ממון לפיכך פסול אבל שטר זה שאינו בא אלא להתירה ולא לגבות בו כשר לכך איצטריך למיתני הכא והתם:

הדרן עלך פרק הזורק

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף