קרבן העדה/גיטין/ה/ז

קרבן העדה גיטין ה ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לא היו סקריקון. עכו"ם רוצח כלו' לא דנו דין סקריקון לו' שהקונ' קרקע של ישראל מיד עכו"ם רוצח שחייב לדון עם הבעלים:

בהרוגי מלחמה. בשעה שהיתה הגזירה קשה על ישראל ליהרג במלחמה שהלוקח ממנו באותה שעה מקחו קיים ואינו צריך לדון עם הבעלים הראשונים ובגמ' מפרש טעמא:

מהרוגי מלחמה ואילך. שלא היתה הגזרה ליהרג דנו דין סקריקון לו' שהקונה ממנו יעשה דין עם הבעלים כמו שמפרש בסמוך:

מקחו בטל. דאמרי' מיראה עבד:

לקח מן האיש. קרקע המיוחדת לכתובת אשתו וכ"ש שאר שדות מקחו בטל דיכולה לו' נחת רוח עשיתי לבעלי:

נותן לבעלים רביע. דשיערו חכמים שהסקריקון כיון דלא יהיב דמי מוזיל לגבי הלוקח רביעית דמי המקח:

גמ' שכן מסורת. לאומות:

והיו. בעלים הראשונים באין וטורפין בדין מיד הלקוחות כדין לוקח מגזלן וחזרו הסיקריקון ונטלום מיד הבעלים הראשונים ונחלטו השדות בידם אבל מיד הלוקח לא היו הסקריקון חוזרים להוציאן מידן א"נ ה"ק והיתה הארץ חלוטה ביד הסקריקון לפי שנמנעו הישראל ליקח מהם שלמחר יעמידנו בדין ישראל ויקחנה ממנו לפיכך התקינו שלא יהיה עוד דין סקריקון והלוקח ממנו א"צ להחזירו לבעלים הראשונים דהפק' ב"ד הפקר:

אבל הרוגים שנהרגו מן המלחמה ואילך. לאחר ששקטה המלחמה ולא היו רשאין להרוג ובא זה והרגו ולקח קרקעו אין זה אלא כגזלן בעלמא וחוזרין יורשי הבעלים הראשונים ונוטלים מן הלוקח:

ופריך והרוגים שלפני המלחמה. לא יהו דנין בו כדין הרוגים שלאחר המלחמה שהרי גם אז לא היו רשאין להרוג ישראל:

ומשני תפתר שבא סקריקון וגזל וחמס. קודם הרוגי מלחמה ולא הספיק ב"ד לכתוב טרפו של בעלים הראשוני' עד שבא סקריקון כלומר שעת מלחמה לכל העולם ואז אין דנין דין סקריקון הלכך אף לזה שלפני המלחמה לא דנו דין סקריקון דלא פלוג חכמים:

גליל לעולם יש בו משום סקריקון. דשם לא גזרו כל כך לפיכך לעולם נוטלין מלוקח ומחזירין לבעלים הראשונים:

המטלטלין אין בהן משום סקריקון. משום תקנת השוק דא"כ לא יקח אדם שום דבר המטלטל לפיכך אין חוזרין ומוציאין מיד הלוקח:

חכירי בתי אבות. שדה שאבותיו כבר החזיקו בה להיות חכורים בתוכה ונטל הסקריקון ומכרה אין החוכר הזה יכול להוציאה מיד הלוקח להיות חוכר בתוכה כיון שגוף השדה מעולם לא היתה שלו ובסמוך מפרש לה:

היורד משם חוב. עכו"ם שנטל שדה מישראל מחמת החוב שהיה חייב לו:

ומשם אנפרות. אנפרות גזל בעלמא ואין הישראל מסור בידו להרגו ואנס שדהו ממנו:

אין בו משום סקריקון. אלא מחזיר לו הקרקע בחנם אע"ג דשהתה ביד האנס י"ב חדשים דאמרינן אז לא באת לו שעה לכופו להחזירה ואין מכירתו מכירה כלל:

ואנפרות עצמה. דתרי גווני אנפרות נינהו יש שגוזל ואינו נותן דמים כלל ויש שנותן מקצת הדמים ורישא בשלא נתן דמים כלל וסיפא בשנתן מקצת הדמים לכך ממתנת י"ב חדש:

מכריזין והולכין. אם הבעלים רוצים ליקח:

פתר לה תרין פתרין. הא דתני לעיל חכירי בתי אבות אין בהן משום סקריקון יש לפרשה בשני ענינים בין שלקחה הסקריקון מהחוכר בין שנתנה הסקריקון להחוכר והבעלים באים ליקח מן החוכר:

נסבה. לקחה מן חוכר ונתנה לחוכר ובא החוכר הראשון לטרפה מן השני אומר לו השני הלא אתה לא היית אלא חוכר הניחה לי ומה שאכלת עד הנה אכלת:

נסבה מבעל הבית. ונתנה לחוכר ובא בעל הבית לטרפה אומר לי' החוכר מה הנאה אית לך אם אתה נוטל אותה ממני יחזיר הסקריקון ויקחנה ממך אלא מה שבכחי להוסיף על החכירות ממה שאני נותן לסקריקון אתן לך:

עד כדון. הא דתנן במתני' לקח מבעל הבית וחזר ולקח מסקריקון מקחו בטל דוקא שלקח מכל אחד בשטר בפני עצמו אבל אם הבע"ה וסקריקון חתומים בשטר אחד מיבעי לן אם מקחו בטל או לא:

כ"ש מקחו בטל. דמיראת הסקריקון חתם:

הוא שלקח מן האשה וחזר ולקח מן האיש. בשטר אחד:

כ"ש מקחו קיים. שהרי ניכר לכל שהאשה חתמה תתלה ואח"כ האיש:

והוא שלקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה. אנן במתני' מקחו בטל:

ופריך ואין כל מה שיש לאשה משועבד לאיש לאכילת פירות ואפי' נכסי מלוג שלה כ"ש שיהא מקחו קיים לפחות לאכילת פירות:

וכיני. וכן הוא שהמקח קיים כל ימי חיי הבעל לאכילת פירות אלא מת הבעל האשה טורף כתובתה משדה זו:

מכר לראשון וחתמה. אחר הבעל דה"ל לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה דמקחו בטל:

גובה. כתובתה מן האחרון:

לא הספיק. שכתובתה מרובה מן דמי השדה שקנה האחרון:

בנכסים שהכניסו לו בכתובתה. הוא דגובה מן האחרון תחלה שיכול לומר הנחתי לך מקום לגבות הימנו:

אבל נכסים שהכניסה לו פרא פרנון. היינו התוספת שכתב לה עבור הנכסים שהכניסה לו גובה מאיזה שתרצה שהמקח בטל מיד ל"א פרא פרנון היינו נכסי מלוג וכ"ה במדרש מהר פרא ומתן פרא פורנון והיינו נכסי מלוג ל"א עלה אמר רב אמתני' קאי לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחה קיים דוקא בנכסים שהכניסה לו שום משלה והיינו נכסי צאן ברזל דמקחו בטל לאלתר משמע ואין מקחו בטל אלא בנכסי צאן ברזל ומשום שבח בית אביה אבל בנכסי מלוג גובה מאיזה שתרצה הלכך אין מקחו בטל לאלתר דמאי נפקא לה מיניה מאיזה מקום היא גובה:

הן אומרים וכו'. אמתני' קאי דתנן אימתי בזמן שאין בידן ליקח אבל יש בידן ליקח הן קודמין לכל אדם וקאמר שהן מחולקים שהבעלים אומרים שהיה בידן ליקח והלוקחים אומרים שלא היה בידן ליקח הדין עם מי:

אנא הוה ממניינא. דרבי בשעה שתקנו כל הקודם ליקח זכה:

ולאו שנייא היא. ולא שנא רביע קרקע או רביע מעות לעולם צריך להוסיף חומש על ארבע חומשים דנכיא חומשא זבין:

קרקע דינר אגרמא. אסלע שם צריך ליתן דינר קרקע דהיינו רביעית:

רביע מעות סרמיסין. כשנותן לו מעות נותן לו חמישית ממעות שנתן:

סרמיסין. סרי הוא עשרה ומיסין פי' פלג כלומר מן חצי עשר אחת והוא החומש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף