עמודי ירושלים/גיטין/ה/ז

עמודי ירושלים גיטין ה ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר ר' יוסי לעולם השדה בחזקת הבעלים כו'. כ' השיירי קרבן וז"ל כ' הרמ"א בח"מ סי' רל"ו ס"א בהג"ה הי' הבעלים אומרים שהי' בידם ליקח והלוקח אמר שלא הי' בידם ליקח על הבעלים להביא ראיה דהקרקע בחזקת הלקוחות ע"כ והוא מדברי הר"ן בסוגיין ונוסחת מוטעת הוא בר"ן כו' וכצ"ל לעולם השדה בחזקת הבעלים כו' ע"ש ומהתימה ממנו שחשד לרבינו הרמ"א שפסק כפי הנוסחא המוטעת לפי דעתו. אולם באמת היא נוסחא צודקת בר"ן ולהכי כ' הר"ן שכ"כ הרשב"א בתשובה וכוונתו לאפוקי ממ"ש הרשב"א בחי' להיפוך. וכן מצאתי שהביא הבעה"ע (באות מ' מכירות שטרות) וז"ל ירושלמי בגיטין כו'. הן אומרים בידינו ליקח כו' הקרקע בחזקת הלקוחות שהממע"ה עכ"ל. הנה הביא הנוסחא כפי המבואר בר"ן וכן פסק הרמ"א. ואם גם בכאן יאמר הש"ק דהוא ט"ס. הנה עד הנאמן עלינו הוא ה"ה (פי"ב מה' שכנים הי"א) שכ' שם וז"ל זה נראה לפי ששדה בן המיצר אינו אלא מדבריהם ולפיכך הוא נקרא מוציא ועליו הראיה וכ"נ מהעיטור עכ"ל מבואר להדיא מדבריו דבעה"ע סובר שהלוקח נקרא מוחזק. ועיין בב"ח (סי' קע"ה) שכ' לענין בעל המיצר מי נקרא מוחזק תליא בב' הגירסאות והר"מ גורס כגירסא דידן ע"ש וא"כ לפ"מ דאנן פסקינן בסי' קע"ה דהלוקח הוא המוחזק א"כ קיי"ל כהך גירסא וגם הכא נקרא הלוקח מוחזק. ועי' שו"ת הלק"ט (ח"ב סי' ק"ח) שגם הוא הביא דברי הירושלמי דהקרקע בחזקת הלקוחות וכ' שכן פסק הרשב"א (סי' תתקט"ו) ועי' מהרימ"ט (חיו"ד סי' מ') מבואר מכל זה דצדקו דברי הרמ"א. ומה שהשיג עוד הש"ק על הסמ"ע דס"ל דאף בשלקחו תוך יב"ח אם אין ביד הבעלים לקנותם אז יכולים הבעלים לסלקו כו' דהא ליתא כו'. הנה מצאתי תנא דמסייע להסמ"ע הוא הר"ן בחי' לגיטין (נ"ה ב') שכ' וז"ל ומיהו משמע דבתוך יב"ח כל שיש בידם ליקח הן קודמין ואע"ג דמשמע בירושלמי דכי אמרינן דביש בידם ליקח הן קודמין לכל אדם דוקא כשיש בידו ליקח בשעת המקח אבל לאחר מכאן לא דגרסינן התם הן אומרים כו' בחזקת בעליה כו' (וצ"ע שזה סותר גירסתו בתי' להלכות) דאם איתא דבכל שעה שירצו יכולים לקנות לא הי' מקום למחלוקת זה אפ"ה משמע לי דכל שלקח בתוך יב"ח ויש לבעלים ליקח תוך זמן זה הם קודמים דבתוך יב"ח לא קפדינן אם האדון הי' בתוך סקריקין עכ"ל. הנה מבואר ממש כדברי הסמ"ע בזה. הן אמת שראיתי להריטב"א בחי' שם שכ' וז"ל והא דאמרינן דבזמן שיש בידם ליקח שהי קודמין לכל אדם ה"מ בשעת המקח או אחר המקח מיד שידעו בדבר אבל אם ידעד בדבר ולא רצו הבעלים ליקחו או שלא הי' בידם ליקח אחר זמן אין לבעלים כלום כו' והכי משמע בירושלמי כו' ואם [איתא] (ירצו) דכל זמן שירצו יכולים הם לקנות מה עיקר יש למחלוקת זה ואע"פ שזה ברור הצרכתי להאריך בזה מפני שראיתי בזה מי שסובר דהבעלים מוציאין מיד הלוקח לעולם כ"ז שהי' בידם ליקח כו' וז"א כדמוכח בירושלמי עכ"ל וזה היפוך דברי הסמ"ע. ועי' בתוי"ט בגיטין במה שהשיג על הסמ"ע ובנה"מ כ' שכדברי הסמ"ע כן מבואר בריב"ש ואני בעניי לא מצאתי כלל בריב"ש שיהי' מוכח כדברי הסמ"ע אולם בחי' הר"ן מבואר כן וכמ"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף