קרבן העדה/גיטין/ד/ה

קרבן העדה גיטין ד ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מי שחציו עבד וכו'. בגמרא מפרש:

תקנתם את רבו. שאינו חסר כלום:

לישא שפחה אינו יכול. מפני צד חירות שבו:

בת חורין. אינו יכול לישא מפני צד עבדו' שבו:

לא תוהו בראה. יוצר הארץ לא על תהו להיות ריקנין ברא אותם כי אם לשבת להיות בה ישוב יצרה:

גמ' ופריך האיך איפשר. שיהיה העבד חציו בן חורין וחציו עבד דהא גמרינן לה לה מאשה מה אשה חציה לא אף העבד נמי חציו לא ואי בכסף הא כתיב והפדה לא נפדתה או חופשה לא ניתן לה מה בשטר חציו לא אף כסף חציו לא:

ומשני תיפתר. תפרש מתני' דאתיא או כר' דאמר אדם משחרר חצי עבדו אפי' בשטר דכתיב והפדה לא נפדתה כפל לומר דאיירי קרא בחציה שפחה וחציה בת חורין והוקש שטר לכסף דכתיב או חופשה לא ניתן לה:

או ד"ה בעבד של שני שותפין. דכיון דאין לו בו אלא חציו אף רבנן מודו דקנה כי שחרריה לפלגיה דהא לא שייר מידי והוי כאשה דנפקא מיניה לגמרי:

ה"ג ולית מחר בעי לעבדו ליה למריה. וה"פ כיון דביום של רבו עבדו הוא ומה שקנה עבד קנה רבו א"כ אף מציאה זו של רבו היא:

אין חוששין לקידושיו. דעבד אין לו קידושין:

קידש אשה אין חוששין לקידושיו. דה"ל כמקדש חצי אשה דקיי"ל דאינה מקודשת:

כוותה אם גירש. עבד עברי חצי' שפחה וחצי' בת חורין שייחדה לו רבו אין גירושיו גירושין דאין הגירושין תופסין בכולה:

תמן תנינן. מ"ק פ"ק:

מפני ביטול פריה ורביה. דאי שרינן נשואין בי"ט אין אדם נושא אשה כל השנה כולה אלא ממתין עד המועד שיהא עושה סעודה אחת לנישואין ולי"ט נמצא מתבטל מפריה ורביה עד המועד:

עבד מהו שישא אשה במועד. מי אמרינן כיון דאינו מצווה על פריה ורביה מותר לישא או דלמא כיון דמצווה אשבת אסור:

והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה. קאי אשבת יצרה וקרי ליה פריה ורביה ש"מ דשבת הוא כפריה ורביה א"כ אף העבד אסור לישא במועד דהא אר"ש וכו' כל שהוא מצווה על פ"ו אסור לישא במועד והעבד בכלל הזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף