קרבן העדה/ביצה/ה/א

קרבן העדה ביצה ה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' משילין פירות דרך ארובה. מי שיש לו פירות או תבואה שטוח על גגו להתייבש וראה גשמים מטשטשין ובאים התירו לו לטרוח ולהשליך דרך ארובה שבגג והן נופלים לארץ דליכא טירחא יתירא:

ומכסין את הפירות. ולא אמרי' טרחא שלא לצורך הוא דמשום הפסד ממון שרו ליה רבנן:

דלף. גשמים הנוטפין מן הגג:

וכן כדי יין וכדי שמן. מכסין אותן מפני הדלף:

תחת הדלף. לקבל המים שלא יטנפו הבית:

גמ' מתני' באותו הגג. הארובה בגג שהפירות בו:

אבל בגג אחר. של בית אחר לא:

בשאינו שוה. כלומר ולא אמרן דבגג אחר אסור בשאין הגג השני שוה לגג הזה שהפירות עליהן:

אבל אם היה שוה. ששני הגגין בשוה ואין שם טורח בירידה ועלייה שרי:

היה שם חלון. כגון אם מוקף מחיצה ואין בו ארובה ויש שם חלון במחיצה לחצר או לבית משלשלם בשקין דרך החלון בחבל וארובה דתנן במתני' לאו דוקא:

ה"ג פורסין מחצלת של שיפות ע"ג לבנים. וכ"ה במכשירין שיפא של לבני' וכן מחצלת של לבנים וה"פ פורסין מחצלת ע"ג לבנים שלא יפלו עליהן מים קודם בישולם ויפסדו א"נ אף לאחר גמר בישולם וכדי שיקבלו סיד ולא אמרי' הואיל והן עצמן מוקצין אף הכלי לא ינטל לצורכן:

אני לא שמעתי מאבא. מר' ינאי דין זה רק אחותי אמרה לי משמו:

אבל אין כופין עליה כלי. כיון דהיא אינה ניטלת אין מטלטלין הכלי לצרכה דאינו לצורך דבר הניטל:

כופין עליה כלי. דס"ל כלי ניטל אפילו לצורך דבר שאינו ניטל:

ובלבד שלא יהא נוגע בגופה של ביצה. כיון דהנחת הכלי אינו אלא לצורך דבר המוקצה לכך אסור אפי' הנגיעה א"נ לפי שהביצה סגלגלת ואי אפשר שלא ינדנדה בנגיעה:

מה כרב כשמואל. כלומר הניחא לרב דאמר לעיל פורשין מחצלת ע"ג לבנים בשבת וכן לשמואל דאמר כופין עליה את הכלי אלא לר"ש בר רבי קשיא. ל"א דמפרש בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים היינו ביומי ניסן וביומי תשרי דאיכא חמה ואיכא צינה ואיכא דבש משמע דוקא משום דבש שהוא דבר הניטל הוא דשרי לפרוש הא בלא"ה אסור וקשיא לרב ושמואל:

ומשני כאן מלמעלן. בפורס הסדין ע"ג הנחיל מודה ר"ש ברבי דשרי דיוכל ליטלו בכל שעה שירצה:

כאן מלמטן. בביצה אינו אוסר אלא שלא יתן הכלי תחת הביצה וללישנא בתרא כאן מלמעלן ואיכא היכירא טפי שניטל לשם דבר שאינו ניטל אסור כאן בביצה שהוא נותן מלמטן שרי:

ה"ג חפי לסוטות. שיני מפתחות של ספינות סוטות ספינה בלשון ישמעאל:

מצדתא הויין פריסין וכו'. וה"פ מצודות היו פרוסות והיו שרופין מן השמש ושאלו לרב אם מותר לטלטלן:

ואמר לון אסור ליגע בהון וכו'. אסור ליגע בהן אע"פ שמתקלקלין ואפי' מחמה לצל אסור אא"כ שחשבו עליהן מע"ש שיתנו המצודות תחת ראשן לישן עליהן שרי לטלטלן דה"ל כלי שתשמישו להיתר:

חבית. שבתוכו פירות טבל:

שנתרועעה. שנסדקה וקרובה להשבר:

מביא כלי אחר. אע"ג דטבל דבר שאינו ניטל הוא:

נתמלא. הכלי אסור לטלטלו דטבל מוקצה הוא:

להצילו שלא כדרכו. שמניח הכלי תחתיו ואינו קולט הקילוח מן האויר ואינו מצרף:

על העביט של ענבים. הגיגית שדורכין בה הענבים ומעטן הוא הכלי שבו דורכין הזתים:

שמשכן. שיצאו המשקים מהן לא יטול מהם בי"ט להצילם בכלי אחר וע"כ טעמא דאסור משום דקמיבטל כלי מהיכנו ואפי' שלא כדרכו אין עושין תקנה למוקצה:

זה יש לו מוקצה. עביט של ענבים יש לו מוקצה דאסורין משום משקה שזבו:

וזה אין לו מוקצה. דטבל אם עבר ותקנו מתוקן ולא מיקרי ביטול כלי מהיכנו:

הדא אמרה שעושין תקנה וכו'. כלומר מהך ברייתא דבסמוך מנר שכבה שמעי' שעושין תקנה וכו':

מצילין את שמנו. אם נשבר הנר שניתותר השמן בתוכו:

דר"ש היא. שמתיר לטלטל מותר שמן שבנר לכך מתיר להציל השמן וליכא למשמע מיניה מידי:

לא אמר. ר"ש אלא לטלטלו אלא אפילו להציל נמי מצילין דכיון שמותר לטלטלו תו ליכא ביטול כלי מהיכנו שהרי יכול ליקח מתוכו:

נתמלא. הכלי שהניח תחת הדלף שופך לחוץ ושונה להחזירו למקומו תחת הדלף:

עשו. הדלף כנהרות המושכין שמותר למלאות ממנו לכך שופך ושונה לאו מוקצה הוא משא"כ בטבל אמרינן לעיל נתמלא אסור לטלטלו:

ותני כן. ותני נמי הכי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף