קנאת סופרים/שורש/ד
קנאת סופרים שורש ד
< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כתב הרב ז"ל וכבר טעו בשרש הזה ג"כ עד שמנו קדושים תהיו מכלל מ"ע ולא ידעו שאמרו קדושים תהיו והתקדשתם והייתם קדושים הם צוויים לקיים כל התורה כאלו יאמר היה קדוש בעשותך כל מה שצויתיך ונזהר מכל מה שהזהרתיך ממנו ולשון ספרא קדושים תהיו פרושים תהיו ר"ל הבדלו מן הדברים המגונים כלם שהזהרתי אתכם וכו' ע"כ:
הנה הביא הרב ז"ל לראיה שני מקראות הללו מפני שנמצאו מפורשים אצלם ז"ל מלשון פרישות דהיינו ההבדלה בכללות מן הדברים המגונים כמו שבא בספרא פרשת קדושים פרושים תהיו וכן בפרשת שמיני והתקדשתם והייתם קדושים וגו' כשם שאני פרוש כך תהיו פרושים ואין הכוונה לצוות כן בפרטות לאותה מצוה בלבד שנסמך אליה זה הצווי דהיינו שיהיו קדושים מליטמא באכילת השרצים כדכתב הרמב"ן ז"ל אלא אזהרה כללית לכל המצות וכמו בנין אב להבדל ממה שנאסרו בו כמו שאמרו ז"ל שם אני ה' וגו' כשם שאני קדוש כך תהיו אתם קדושים, כלומר פרושים מכל מה שהזהרתי לכם עליו:
ועוד הביא הרב ראיה מלשון מכילתא ואנשי קדש תהיון לי איסי בן יהודה אומר כשהקב"ה מחדש מצוה לישראל הוא מוסיף להם קדושה, דהיינו כאלו יאמר שבקיום כל אחת ואחת מן המצות תהיה הקדושה מתוספת בכם ומזה יתבאר שהיא סגולה מתיחסת בכללות לכל המצות ואע"פ שנסמכה אצל פסוק ובשר בשדה טרפה לא תאכלו אינה אלא כמו בנין אב לכל המצות כלן ויובן זה כמו בקדושים תהיו וכן בוהתקדשתם והייתם קדושים דהרי קרא דואנשי קדש תהיון לי וכו' ללמוד ממנו לכל המצות שיש בכל אחד מהן תוספת קדושה דרש בו איסי בן יהודה משמע דאינו צווי פרטי לאותה מצוה שנסמך אליה ופשטיה דקרא משמע טפי דלצווי הוא דאתא ולא להבטחה כדקאמר הרמב"ן ז"ל דבשלמא אילו הוה אמר קרא ובשר בשדה טרפה לא תאכלו ואנשי קדש תהיון לי ניחא דהוה משמע טפי על ההבטחה ולא על צווי דומיא דקרא אחרינא ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה וגו', אבל השתא דקדים ברישא למימר ואנשי קדש תהיון לי והדר כתיב ובשר בשדה וגו', המשמעות הוא דלצוות אתא שיהו פרושים מכל דבר מכוער ולא יאכלו טרפה, וצווי קמא הוא כללי המתייחס לכל הצוויים המפרישים ממה שהוא נמאס בעיני האלוה יתברך כדקאמר הרב, והנכון הוא שגם והייתם קדושים יהיה כמוהו דהיינו שיהיו פרושים מן הדברים המגונים שהוזהרו בהן ואין להכניסו במנין המצות לפי שהוא צווי כולל כדקאמר הרב. ונמצא עוד אצלם ז"ל שהבינו זה הפסוק של והייתם קדושים להבטחה ודלא כמאמר הרמב"ן ז"ל שיהא למ"ע להיותם קדושים מליטמא באכילת השרצים והרמשים ביחוד שהרי בשלהי פ"ג דיומא (דף ל"ט) איתא ת"ר והתקדשתם והייתם קדושים אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה מלמטה מקדשין אותו מלמעלה בעוה"ז מקדשין אותו לעוה"ב ע"כ. ואפילו נימא שזה הדרש מובן להבטחה בוהייתם קדושים דוקא אבל והתקדשתם לעולם צווי משמע מ"מ שמעינן מיהא שהוא לצווי כללי לכל המצות נאמר כדעת הרב ודלא כדעת ה"ג שמנאו למ"ע:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |