קובץ על יד החזקה/חמץ ומצה/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קובץ על יד החזקהTriangleArrow-Left.png חמץ ומצה TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
רבנו מנוח
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
בני בנימין
יצחק ירנן
מעשה רקח
סדר משנה
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
רבי עקיבא איגר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ובזה"ז מביאין ב' תבשילין. משמע בכל פעם מביאין אפילו חל ע"פ בשבת, עי' הגה"מ עי' ברא"ש פ' ע"פ סי' ק"ה מ"ש בשם הר"י מקורבי"ל והרא"ש תמה עליהם. ויש ליישב דבריהם ע"פ שיטת הראב"ד בפ"ב מהל' חגיגה הל' יו"ד דלרבנן כיון דרשות הוא יוצא בה אף משום חגיגה אם התנה עליו וכיון דהתנה שפיר כתב דאוקי לילות במקום ימים כדקא ס"ד בגמ' כיון דבתנאי תליא מילתא גם בזה יכול להתנות אבל לבן תימא דס"ל חובה לא מהני תנאי ובודאי דלא אוקי לילות במקום ימים ובזה מיושבים כל הקושיות מה שמקשים על הר"י מקורבי"ל:

ב[עריכה]

הלילה הזה כולו צלי. עי' לח"מ. והרב הגאון מ"ו כ' בחידושיו לדידן דקיי"ל כר"ע דתולין כרעיו חוצה לו דלא יהיה כעין בישול א"כ זה שאנו אומרים כולו צלי ור"י דאמר בתוכו הוא משום דס"ל במנחות דף ס"ב דלא אמרינן על בסמוך ובירושלמי תלה פלוגתא דריה"ג ור"ע בפלוגתא דעל בסמוך:

ו[עריכה]

ואח"כ כורך מצה ומרור. עי' לח"מ למה לא כתב רבינו דאוכל פסח מצה ומרור בכרך אחד. ועי' פר"ח סי' תע"ה דיש מקום ליישב וע"ע בהג' מרדכי שהקשה דא"א לבלוע ומחלק שאוכל מרוסק מחזיק בית הבליעה א"כ בזמן הבית שהוא טרחא גדולה לא עשה כהלל ודוק:

י[עריכה]

ויש לו למזוג כוס ה'. עי' הרז"ה דר"ט א"ל ה' כוסות וקיי"ל כתנא דידן דאין כאן אלא ד' כוסות ועי' בר"ן:

יג[עריכה]

מי שאין לו מצה משומרת אלא כזית וכו'. אמרי' בגמ' חולין דף ז' גיטין דף י' מצת כותי מותרת ואדם יוצא בה י"ח והתוס' בגיטין שם מקשים הא לא חשו על לפ"ע וכו' וא"כ איך יוצאין בהן וכתבו שלא אכל מצה אחרת באותו הלילה ורש"א ורש"ל נתקשו בדבריהם אמאי לא קשיא להו איך יאכל ממצת כותי דלמא חמץ הוא עי' בדבריהם ובמס' קדושין ומוכח דלא כמהרש"ל. ובלימוד הישיבה אמרתי ליישב קושייתם ע"פ מה דגרסינן בירושלמי פ"ג דערלה הלכה א' לא יאכל חמץ לעשות את המאכל כאוכל ר"י אומר א"צ אם שרצים קלים חמץ חמור אינו דין ועיין חולין דף ק"כ וביבמות דף קי"ד ור"י ע"כ לא חשב לה פירכא זו וא"כ לפי מה דדרשינן לא יאכל לרבות את המאכיל כאוכל א"כ מלבד דין דלפ"ע וכו' יש כאן עוד איסור לאו מפורש מפשוטא דקרא דלא יאכל וא"כ גם אם כותים לא חיישי על לפ"ע אבל מ"מ בפשטא דקרא מודים ונזהרים הם להאכיל חמץ לאחרים ומש"ה לא קשיא להו להתוס' כ"א היכי יוצאים בהם י"ח בליל א' לחיובא דמצה וע"פ הירושלמי הנ"ל מיושב קושית התוס' פסחים דף כ"ג לחזקיה אליבא דריה"ג לכתוב רחמנא לא תאכל חמץ ולא ליבעי לך וכו' ודוק ואין מקומו פה להאריך ובפרט דקיי"ל דכותים בזה"ז כעכו"ם:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.