מגדל עוז/חמץ ומצה/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ חמץ ומצה ח

א

סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי"ד קט"ו):

ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר"י אלפס ז"ל:

ב

סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי"ד קט"ו):

ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר"י אלפס ז"ל:

ג

סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי"ד קט"ו):

ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר"י אלפס ז"ל:

ד

סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי"ד קט"ו):

ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר"י אלפס ז"ל:

ה

סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי"ד קט"ו):

ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר"י אלפס ז"ל:

ו

סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי"ד קט"ו):

ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר"י אלפס ז"ל:

ואח"כ כורך מצה ומרור כאחד ומטבל בחרוסת ומברך ברוך אתה ה' אמ"ה אקבו"צ על אכילת מרור ואוכלן: כתב הראב"ד ז"ל זה כהלל מ"מ זה הסדר לא דייק עכ"ל: ואני אומר זה כמדומה שלא עלה על דעתו כ"ש שיצא מפיו הקדוש או טעות סופר הוא בהשגות או הקורא לפניו לא קרא כל הלשון וחטף מפיו הדבור וכתבו עד דלא סיימוה קמיה דאי ס"ד דקראו היאך ייחס זה הפסק להלל והצריך בו ברכה ועוד דההיא דהלל כתבה לאחר שלש פסקות אחרות וז"ל וחוזר וכורך מצה ומרור ומטבל בחרוסת ואוכלן בלא ברכה זכר למקדש עכ"ל. וזה בודאי מבורר לשונו כהלל. ולבי אומר לי שלשון ראשון בלשון שני נתחלף או לקורא או לסופר אבל פסק ר"מ ז"ל אמת הוא בפרק ערבי פסחים ולפי שידעתי גדולת רבינו ולא תלינא בוקי סריקי בדידיה אמינא דשפיר דייק ולפי בקיאותו הגדול אמר זה ולא על אותו של הלל הזקן דזכר למקדש פ' ערבי פסחים אמרה אלא על אותה דשמעתין דמס' זבחים פ' התערובות גמרא מתני' דדם שנתערב במים אמרה דגרסינן התם במסקנא דשמעתא מאן שמעת דאמר [אין] מצות מבטלות זו את זו הלל היא דתניא אמרו עליו על הלל שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן משום שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו ע"כ. וגם ר"י אלפס ז"ל כתב הכל וממילא דצריך לברך דמצוה היא ומסברא נמי לטבול משום קפא דפרק ערבי פסחים. כך דעתי נוטה ליישב לשון הראב"ד שפירש אותה הלכה באולי כי זחלתי ואירא מהגיד דעי אתכם בלשונו זה ואף שכבר הקדמתי בו דיי למשכיל. ומה שכתב על סדר ר"מ ז"ל דלא דייק יש לו מקצת פנים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם:

ואם אכל מצה עד מגופו של פסח. בגמ' ובתוס' דפרק ערבי פסחים (דף קט"ו קט"ז):

ולא ברכת הפסח עד פוטרת של פסח. בזבחים פרק כל הפסולין:

ז

ואח"כ כורך מצה ומרור כאחד ומטבל בחרוסת ומברך ברוך אתה ה' אמ"ה אקבו"צ על אכילת מרור ואוכלן: כתב הראב"ד ז"ל זה כהלל מ"מ זה הסדר לא דייק עכ"ל: ואני אומר זה כמדומה שלא עלה על דעתו כ"ש שיצא מפיו הקדוש או טעות סופר הוא בהשגות או הקורא לפניו לא קרא כל הלשון וחטף מפיו הדבור וכתבו עד דלא סיימוה קמיה דאי ס"ד דקראו היאך ייחס זה הפסק להלל והצריך בו ברכה ועוד דההיא דהלל כתבה לאחר שלש פסקות אחרות וז"ל וחוזר וכורך מצה ומרור ומטבל בחרוסת ואוכלן בלא ברכה זכר למקדש עכ"ל. וזה בודאי מבורר לשונו כהלל. ולבי אומר לי שלשון ראשון בלשון שני נתחלף או לקורא או לסופר אבל פסק ר"מ ז"ל אמת הוא בפרק ערבי פסחים ולפי שידעתי גדולת רבינו ולא תלינא בוקי סריקי בדידיה אמינא דשפיר דייק ולפי בקיאותו הגדול אמר זה ולא על אותו של הלל הזקן דזכר למקדש פ' ערבי פסחים אמרה אלא על אותה דשמעתין דמס' זבחים פ' התערובות גמרא מתני' דדם שנתערב במים אמרה דגרסינן התם במסקנא דשמעתא מאן שמעת דאמר [אין] מצות מבטלות זו את זו הלל היא דתניא אמרו עליו על הלל שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן משום שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו ע"כ. וגם ר"י אלפס ז"ל כתב הכל וממילא דצריך לברך דמצוה היא ומסברא נמי לטבול משום קפא דפרק ערבי פסחים. כך דעתי נוטה ליישב לשון הראב"ד שפירש אותה הלכה באולי כי זחלתי ואירא מהגיד דעי אתכם בלשונו זה ואף שכבר הקדמתי בו דיי למשכיל. ומה שכתב על סדר ר"מ ז"ל דלא דייק יש לו מקצת פנים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם:

ואם אכל מצה עד מגופו של פסח. בגמ' ובתוס' דפרק ערבי פסחים (דף קט"ו קט"ז):

ולא ברכת הפסח עד פוטרת של פסח. בזבחים פרק כל הפסולין:

ח

בזמן הזה עד בחרוסת ואוכל. פ' ערבי פסחים (דף קט"ז):
כתב הראב"ד ז"ל זה הבל עכ"ל: ואני אומר דעתי מהבל מעט דהא קמן סוף מכילתין דפסחים פסקינן כרבא דאמר מצה בזמן הזה דרבנן ובשמעתין דטבול אסיקנא דבעי תרי טבולי כדי שישאלו ואי לא הא לא קיימא הא וכן קבלנו מרבותינו ז"ל שאין אכילה חשובה בלא טיבול אלא שמטבלים ראשון בחומץ כפירוש ר"ת ז"ל משום קפא שלא הוזכרה במשנה בהדיא אבל מ"מ מודים שצריך טבול וערב לי קבלתנו שבספרד שאנו מרככין החרוסת בחומץ דאיכא תרתי על כן אני רואה דברי ר"מ ז"ל נכונים:

וחוזר ומברך על אכילת עד כמו ארבעה כוסות. פרק ערבי פסחים (שם):

ויש לו לגמור עד מקום סעודה. כתב הראב"ד ז"ל שאין הדעת מקבלת וכו': ואני אומר ר"י אלפס ז"ל כתב כן בסוף ערבי פסחים ויפה עשה ר"מ ז"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ואין לי להכריע בסברות אלא ממה שאמרו ריש פרק ערבי פסחים: (מכאן ועד סוף הפרק חסר כי ההעתק היה ישן):

ט

בזמן הזה עד בחרוסת ואוכל. פ' ערבי פסחים (דף קט"ז):
כתב הראב"ד ז"ל זה הבל עכ"ל: ואני אומר דעתי מהבל מעט דהא קמן סוף מכילתין דפסחים פסקינן כרבא דאמר מצה בזמן הזה דרבנן ובשמעתין דטבול אסיקנא דבעי תרי טבולי כדי שישאלו ואי לא הא לא קיימא הא וכן קבלנו מרבותינו ז"ל שאין אכילה חשובה בלא טיבול אלא שמטבלים ראשון בחומץ כפירוש ר"ת ז"ל משום קפא שלא הוזכרה במשנה בהדיא אבל מ"מ מודים שצריך טבול וערב לי קבלתנו שבספרד שאנו מרככין החרוסת בחומץ דאיכא תרתי על כן אני רואה דברי ר"מ ז"ל נכונים:

וחוזר ומברך על אכילת עד כמו ארבעה כוסות. פרק ערבי פסחים (שם):

ויש לו לגמור עד מקום סעודה. כתב הראב"ד ז"ל שאין הדעת מקבלת וכו': ואני אומר ר"י אלפס ז"ל כתב כן בסוף ערבי פסחים ויפה עשה ר"מ ז"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ואין לי להכריע בסברות אלא ממה שאמרו ריש פרק ערבי פסחים: (מכאן ועד סוף הפרק חסר כי ההעתק היה ישן):

י

בזמן הזה עד בחרוסת ואוכל. פ' ערבי פסחים (דף קט"ז):
כתב הראב"ד ז"ל זה הבל עכ"ל: ואני אומר דעתי מהבל מעט דהא קמן סוף מכילתין דפסחים פסקינן כרבא דאמר מצה בזמן הזה דרבנן ובשמעתין דטבול אסיקנא דבעי תרי טבולי כדי שישאלו ואי לא הא לא קיימא הא וכן קבלנו מרבותינו ז"ל שאין אכילה חשובה בלא טיבול אלא שמטבלים ראשון בחומץ כפירוש ר"ת ז"ל משום קפא שלא הוזכרה במשנה בהדיא אבל מ"מ מודים שצריך טבול וערב לי קבלתנו שבספרד שאנו מרככין החרוסת בחומץ דאיכא תרתי על כן אני רואה דברי ר"מ ז"ל נכונים:

וחוזר ומברך על אכילת עד כמו ארבעה כוסות. פרק ערבי פסחים (שם):

ויש לו לגמור עד מקום סעודה. כתב הראב"ד ז"ל שאין הדעת מקבלת וכו': ואני אומר ר"י אלפס ז"ל כתב כן בסוף ערבי פסחים ויפה עשה ר"מ ז"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ואין לי להכריע בסברות אלא ממה שאמרו ריש פרק ערבי פסחים: (מכאן ועד סוף הפרק חסר כי ההעתק היה ישן):

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.