צל"ח/פסחים/צח/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף |
ורבינו היכי עבדינן אמר רבא ממתין וכו'. לכאורה תמוה ודקארי לה מה קארי ל' וכי לא ידע האי תקנתא דאמר רבא. ונראה דדבר גדול השמיענו רבא שהיה מקום לומר שיהיה רשאי למכור באטליז ולשקול בליטרא שהרי הטעם שאין הבכור נמכר באטליז ולא נשקל בליטרא משום שאין ריוח להקדש מזה אבל כאן הרי מביא בדמי היפה שבהם שלמים ויש ריוח להקדש במה שנמכרים ביוקר וכמו שכתב רש"י בזבחים דף ע"א ע"ב בד"ה נתערבו זבחים וכו' וא"ת השתא נמי איכא בההוא זבח המעורב פסידא דהקדש וכו' ולכך שאל היכי עבדינן רצונו בזה אם למכרו באטליז ולשקלו בליטרא ועל זה השיב רבא דאכיל להו בתורת בכור בעל מום ולומר דלא מחלקינן בין זה לשאר בכורות בעלי מומין וכמו דמשני רש"י שם דמשום פסידא דההוא זבח לא מזלזלינן בבכור ומעשר וכו'.
במשנה והם אוכלים עמו משלו וכו'. הא ודאי שזה שלהן יוצא לבית השריפה אלא שלא הוצרך לשנאו במשנה כיון שודאי פסול הוא בודאי יוצא לבה"ש אבל בסיפא יודע איזה נשחט ראשון ושם הוא פסול רק מספק שם תני שלהן יוצא לבית השריפה ופשוט דמה דקאמר יוצא לבית השריפה היינו בששה עשר דבעודו יום אי אפשר לשרפו כיון דאינו ודאי פסול ובעי עיבר צורה ולמחר הוא יום טוב ולכן ודאי שיוצא לבה"ש היינו בששה עשר אבל ברישא שהוא אוכלו משלו והם אוכלין עמו משלו אז שלהם נשרף תכף בעודו יום בע"פ אם הדבר נודע בערב פסח.
ופטורין מלעשות פסח שני. כתבו התוס' ולא דמי להא דאמר לעיל שכח לפני זריקה חייבים לעשו' פסח שני הנה לא ביארו התוס' הטעם מדוע לא דמי ואמנם הדבר פשוט דשם שני הפסחים יוצאים לבית השריפה אבל בכאן אף שהן אינן אוכלין עכ"פ הוא אוכל והרי הפסח כשר וכיון שהפסח כשר אז אם שלו נשחט ראשון הם יוצאים בשלו אלא שמספק אינן יכולים לאכול לכך פטורין מלעשות פסק שני כיון שהפסח כשר הוא שהרי יש לו אוכלין שהוא אוכל ממנו ומזה הטעם נ"ל דלכך בסיפא באמר להן ואמרו לו תנן ואם אינו יודע איזה נשחט ראשון שניהם יוצאים לבה"ש ושם לא סיים שפטורין מלעשות פסח שני ששם באמת חייבים שניה' לעשו' פ"ש ששם לא מיירי בשכחה אלא שאינו ידוע איזה נשחט ראשון והיתה הזריקה בפסיל וחייבין בפסח שני ולכן אני תמה על רבינו הגדול בפרק ג הל' ו' שכתב גם שם שפטורין מלעשו' פסח שני ובפרט שפסק שם בהל' ב' באומר לשלוחו צא ושחוט עלי את הפסח וכו' שאם שכח קודם שיזרוק הדם חייבין בפסח שני וכלישנא קמא דאביי לעיל דף פ"ט ע"ב ואם כן לא היה לסיים כאן ופטורין מלעשות פסח שני ויבואר אחר זה: