צל"ח/פסחים/צד/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף שינון הדף בר"ת |
ואע"ג דמצי עייל וכו'. רבים נתקשו על דברי הרמב"ם בפירוש המשנה שפירש דגם לר"ע בעינן שחלה או נשתבש הילוכו ולא היה יכול לכנס להעזרה בשעת הקרבן ופלוגתייהו הוא דר"ע מחשב זה לאונס ודינו כשאר אנוסין ור"א מחשב זה דרך רחוקה ועכ"פ מיירי ר"א דלא מצי עייל ואיך קאמר כאן ואע"ג דמצי עייל ונתתי לב למצוא מקורו של רבינו בפירוש המשנה מאין יצא לו דבר זה שהיה חולה או נשתבש בהילוכו ונראה שמדברי הירושלמי לקח רבינו דבר זה דבירושלמי קאמר ה"א שברחוקה נקוד איש רחוק ואין דרך רחוקה עכ"ל הירושלמי ואם כן בעינן עכ"פ שיהיה האיש רחוק לכך פירש הרמב"ם שחלה או נשתבש בהילוכו אלא דדברי הירושלמי הם לפרש דברי ר' יוסי מנקודה אבל ר' אליעזר במשנתינו הרי שנינו איזה דרך רחוקה וכו' ר"א אומר מאיסקופת העזרה ולחוץ א"כ דר"א סבר דזה מקרי דרך רחוקה מצד ריחוק המקום לא מצד האדם ואם כן לא בעינן כלל שחלה ופריך שפיר ואע"ג דמצי עייל וכו' ומשני רבא תנאי היא דתניא וכו' ועיין פירוש רשאי ותוס' שפירושם דחוק מאד דהרי שום תנא מהני תנאי אליבא דר"א לא סבר מן המודיעים ולחוץ ואנן נימא דאיכא עוד דעה שלישית וסובר דר"א סובר מן המודיעים ועוד לפירוש רש"י ותוספות לא היה צריך להביא הך ברייתא כלל אלא הוה ליה למימר תנאי היא דהיינו תנא דבמשנתינו אליבא דר"א ותנא דברייתא דערל אליבא דר"א ולכן נראה לפרש תנאי היא היינו תנא דמשנתינו אליבא דר"א דמשמע דר"א ס"ל דזה מקרי רחוקה מצד המקום ור"י בר יהודה דברייתא אליבא דר"א דלא הזכיר שזה דרך רחוקה אלא קאמר סתם חוץ לעשייתו ואיכא לפרש באמת טעמא דידיה משום דנקוד על רחוקה כדברי הירושלמי ופירש הרמב"ם דברי ר"א במשנתינו כפי מה דמוקי ליה בגמרא ואליבא דר"י בר יהודה:
כמאן אזלא הא דאמר ר' יצחק בר רב יוסף בטמאים הלך אחר רוב העומדים בעזרה וכו'. העין משפט רשם כאן מי' פ"ז הלכה ו' ומשמע שהיה סובר שהרמב"ם פסק כן ואם היה הרמב"ם פוסק כן היה דבריו תמוהים שהרי אמר כאן כמאן כר"י בר"י שאמר משום ר"א והרי הרמב"ם פסק כר' עקיבא דדרך רחוקה מן המודיעים ולחוץ כמבואר בדבריו פ"ה הלכה ט' אבל באמת לא פסק הרמב"ם כן שהרי כאן אמר העומדים בעזרה דמשמע דבעינן שיעמדו בעזרה ממש אבל אותן הטהורים העומדים על פתח העזרה אינם באים בחשבון לפי שהם בדרך רחוקה והרמב"ם כתב בפ"ז הל' ז' כיצד משערין הפסח לידע אם רוב הקהל טמאים או טהורים אין משערין וכו' אלא משערין בכל הנכנסין לעזרה ועד שהם מבחוץ קודם שתכנס כת ראשונה משערין אותו חרי שכתב עד שהם מבחוץ והיינו דלא כר"י בר"י ואמנם הא ודאי אף שלר"ע לא מיקרי ד"ר אלא מן המודיעים ולחוץ מ"מ לענין מנין לדעת הרוב אין נמנין אלא אותן שלפנינו העומדים חוץ לעזרה ורוצים להביא הפסח אבל אותן שאינן לפנינו מי יודע מספרם ולדעתי אם בתחלת זמן שחיט' טמאים עושים בטומאה אפילו אם אח"כ באו טהורים שהיו מן המודיעים ולפנים ובאו בעוד זמן שחיטה ונתרבו הטהורים מאד על הטמאים מ"מ כבר יכולים לעשות בטומאה והכל הולך אחר התחלת זמן שחיטה:
רש"י ד"ה חוץ לעשייתו דגמרינן מריחוק דמעשר שני מה להלן חוץ להכשירו וכו' והכשירו דפסח בעזרה. עכ"ל רש"י. ולא ידעתי כוונתו מה נינהו הכשירו דמעשר בירושלים אם שרשאי לאכלו שם א"כ היינו חוץ לאכילתו ואם שאינו יכול לפדותו הרי אם יצא לחוץ נפדה ובפרט למאן דאמר מחיצה לקלוט דרבנן ונראה לי דהכשירו הוא שאז מתקדש שאם אחר כך אכלו חוץ לירושלים היה לוקה אבל קודם שנכנס אם אכלו חוץ לירושלים אינו לוקה כמפורש במסכת מכות דף י"ט ע"ב: