מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
האם המחלוקת אם שוחטין על טמא שרץ תלויה במחלוקת אם דרך רחוקה נמדדת לפי זמן שחיטה או זמן אכילה?
לא, גם למ"ד זמן שחיטה יתכן ושוחטין על טמא שרץ שכל פטורו משום טומאה השייכת לאכילה. ולמ"ד זמן אכילה יתכן ואין שוחטין על טמא שרץ כיון שהתורה דחתה להדיא טמא מת בשביעי שלו שהוא כטמא שרץ.
"ובדרך לא היה", מה בא ללמדנו (3)?
א. שצריך שיהיה בדרך, ואם אינו בדרך אף אם מעכבים אותו קרונות אינו נפטר. ב. שאם הוא בדרך אף שיכול להגיע ע"י סוסים ופרדים מ"מ פטור. ג. לדעת ריה"ג מלמדנו שמאסקופת העזרה ולחוץ קרוי דרך.
כמה מרחק הילוכה של השמש?
רבא אמר ששת אלפי פרסאות ונדחה מכמה ברייתות שמוכח שהוא שיעור גדול בהרבה.
כמה מהלך אדם בינוני ביום וכמה בזמן שבין עלות השחר לנץ וכמה במרוצה?
מהלכו עשר פרסאות. ובין עלות השחר לנץ ארבע פרסאות למסקנא, ואם רץ - חמשה.
היכן נמצאת השמש בלילה ומה הראיה?
חכמי ישראל - מעל הרקיע, חכמי או"ה - מתחת לקרקע, וראיה לדבריהם מחום נביעת המעיינות בלילה.
מהו שיעור דרך רחוקה (4)?
1. רבי יוסי ברבי יהודה בשם רבי אליעזר - איסקופה ולחוץ.
2. רבי אליעזר בברייתא - ירושלים.
3. דעת תנא קמא (ולרבא דעת תנא נוסף בדעת רבי אליעזר) - ממודיעים. ובדעתו יש מפרשים שהוא כדי שיכנס בזמן שחיטה.
4. כנ"ל ויש אומרים כדי שיכנס בזמן אכילה.
מה הצד שדרך רחוקה תיקבע לפי איסוקפה והרי יכול להיכנס ולעשות את הפסח?
א. דעת רבי יוסי במשנה שלומדים זאת מהנקודה שעל גבי הה"א במילה "רחוקה". ב. בברייתא מבואר שלומדים זאת מגז"ש ריחוק מקום ממעשר שחוץ לעשייתו. ג. רבי יוסי הגלילי לומד דבר זה מהכתוב "ובדרך לא היה" מגיד שמאסקופת העזרה ולחוץ קרוי דרך.
מעבר לתחילת הדף