צל"ח/חולין/סט/א

צל"ח חולין סט א

דף ס"ט ע"א

בעי רב חנינא הוציא העובר ידו בעזרה וכו' מגו דהוה מחיצה לקדשים וכו' הנה למ"ד וולדות קדשים בהויתן קדושים ולא במעי אמן א"כ איך תהני ליה מחיצת העזרה להיות כאלו לא נולד וא"כ הרי הוא חולין גמורים ומה ענין מחיצת העזרה לחולין אלא ודאי במעי אמן הם קדושים ובזה נלע"ד לתרץ דעת הרמב"ם בפ"ז מה' תמורה הלכה ג' השוחט חטאת ומצא בה בן ז' חי הרי זו נאכלת כבשר החטאת ותמה שם הכ"מ למה שביק רשב"ג והרי כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו ולדידי ניחא כיון דסוגיא דסתם גמרא דלא כוותיה:

ורש"י לא הוה ניחא ליה לאוקמי דלא כרשב"ג ולכן ס"ל דבעיא זו שייכא בבן ט' חי שאז עכ"פ נאכל במקום קדוש לפי מה שהוא אם ק"ק בעזרה ואם קדשים קלים בירושלים שהרי אף אחר שחיטה הוא יוצא חי וקדוש ומהני ליה מחיצת העזרה אלא בק"ק לא משכחת נקבה רק חטאת והרי ולד חטאת למיתה אזיל ולכן נדחק רש"י ופירש הוציא העובר ידו בעזרה ופירש רש"י עובר של שלמים ודוק אבל הרמב"ם לא ניחא ליה לאוקמי בשלמים מדאמר אח"כ ותבעי לך קדשים קלים בירושלים מכלל דעד השתא בק"ק איירי דאל"כ הוה ליה למימר רק ותבעי לך בירושלים ולכן הוכיח הרמב"ם דבבן ח' מיירי או ב"ד בדקה שאינו בן קיימא להיות קדוש לעצמו וא"כ מכלל שבמעי אמן קדוש ודוק:

ואל תשיבני שיש ק"ק נקבה חוץ מן החטאת והם זבחי שלמי צבור אבל הם כבשים בני שנה וכשבה אי אפשר לילד תוך שנתה ועיין במס' תמורה (דף יא) בתוספות בד"ה השוחט החטאת.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף