צל"ח/חולין/כד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צל"ח TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png כד TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מאירי
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף כ"ד ע"א

בגמ' ודין הוא ומה כהנים שאין השנים פוסל בהם כו'. הנה בזבחים (דף טז ע"ב) בתוס' ד"ה מה ליושב הקשה הר"א כהן דגזלן יהיה פסול בעבודה ק"ו מבעל מום ומתרצים התוס' דהואיל ואינו מוזהר לא אתיא מני' ע"ש ועכ"פ קשה איך בעי תלמודא הכא למילף ק"ו שנים מבעל מום הא איכא למימר עדות יוכיח שאין מום פוסל לעדות ואפ"ה שנים פוסלין בו דהא קטן פסול לעדות ואף דלא יליף שנים מבעל מום אלא דיליף הק"ו כהנים מלוים דמה לוים שאין מום פוסל בהם שנים פוסל כהנים שהמום פוסל בהם אינו דין ששנים יפסול בהם אפ"ה שייך לומר עדות יוכיח ששנים פוסל בו אף שאין מום פוסל בו ואפשר יש לדחות דגבי עדות לא שייך לומר שנים פוסל בו הואיל ולאחר שהגיע לכלל גדול שוב אין נפסל מחמת שנים שאף זקן כשר לעדות והכא בעי למילף הק"ו שכהנים יהיו נפסלים בשנים היינו לאחר חמשים שנים כמו לוים שנפסלו לאחר נ' שנים:

ובגוף קושיא דהר"א כהן קשה לי איך אפשר לומר דמי שפסול לעדות פסול לעבודה הא דרשינן במס' יומא (דף פה ע"א) מעם מזבחי תקחנו למות מעם מזבחי ולא מעל מזבחי שאם התחיל בעבודה אין מפסיק לבוא לדין ע"ש ואי פסול לעדות פסול לעבודה הא זה שהרג את הנפש הוא פסול לעדות דהוא רשע למות ורשע פסול לעדות ואפי' לאביי במס' סנהדרין (סז ע"א) דבעי רשע דחמס מ"מ אין רשע דחמס יותר מרוצח שחומס נפש ואיך אפשר לזה לעבוד עבודה ואין לומר כיון שכבר התחיל בעבודה גומר עבודתו ז"א הא כל פסולין לעבודה אם עבד חילל את הקדשים ופוסלין א"כ הרי נפסל הקרבן ואיך ה"א בו שיגמור עבודתו אשר כבר חילל וכן מצאתי בתוס' יבמות (דף עא) ובסנהדרין (לה ע"ב) ד"ה שנאמר מעם מזבחי כו' שמוכיח מהאי קרא דכהן שהרג את הנפש שאינו מחלל עבודתו אף שפסול לדוכן משום ידיכם דמים מלאו דאי מחלל עבודתו איך נאמר ולא מעל מזבחי ע"ש ולפ"ז לדברי הר"א כהן דכל דפסול לעדות פסול לעבודה א"כ מחלל עבודתו ואיך אפשר עליו ולא מעל מזבחי ועיין במל"מ פ"ה מה' רוצח שמסופק אם נמצא מי שחולק על דרשה דר"ע מעם מזבחי כו' ע"ש שדבריו דחוקים] גם אין לומר שהקרא מיירי שעדיין לא נתברר הדבר אלא שמביאין לפני ב"ד לקבל עדות עד שגמר עבודתו ועדיין עבודתו כשרה שלא נפסל עדיין קודם קבלת עדות הנה מלבד שאין לשון הפסוק ודרש סובל פירוש זה דמשמעות הפסוק הוא מעם מזבחי תקחנו כו' היינו להמית אותו שכבר נגמר דינו ועוד אף לקבלת עדות עליו למה לא יקחנו מעל המזבח ואיך יגמור עבודתו דהא אם יתברר למפרע ע"י עדות שהוא חייב מיתה הרי עבודתו מחולל למפרע ובדרושים שלי הארכתי בזה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף