פתח עינים/ברכות/לב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
מהרש"ל
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
בן יהוידע
בניהו

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
מבחן אמריקאי


פתח עינים TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png לב TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א"ר חמא ברבי חנינא אלמלא שלשה מקראות הללו נתמוטטו וכו'. פירש הרב בני חיי והביאו בס' חוזה דוד דף קל"א במ"ש התוס' פ"ק דשבת דף ד' אמאי דבעי רב ביבי הדביק פת בתנור התירו לאחר לרדות קודם שיבא לידי חטאת או לא התירו ומתקיף רב ששת וכי אומרים לאדם חטוא בשביל ישראל חבירו והקשו התוספות דאמרו בעירובין דף ל"ב ניחא לחבר דלעבד אסורא קלילא דשלא מן המוקף ולא לעביד עם הארץ איסורא רבה ותירצו דהתם כדי שלא יאכל ע"ה טבל על ידו דא"ל מלא לך כלכלה של תאנים אבל הכא שלא נעשה האיסור על ידו אין אומרים לאדם חטוא אפילו איסור קל כדי שלא יבא חבירו לידי איסור חמור. ואמרו בשלהי יומא גדולה תשובה שדוחה ל"ת שבתורה דכתיב הן ישלח איש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר וכו' ושובו אלי ונמצא כ"י שעובר הוא יתברך על לא יוכל בעלה הראשון וכו' והכא כפי מ"ש אין אומרים לאדם חטוא כדי שיזכה חבירך א"כ לא מצי לעבור על לא יוכל בשביל שיזכו ישראל והיו מתמוטטין רגלי ישראל אבל עתה דכתיב ואשר הרעותי שברא היצה"ר ודין גרמא שחטאו ונמצא כ"י שבא האיסור על ידו ח"ו אמטול הכין ניחא ליה כ"י דלעבד אסורא קלילא לעבור לא יוכל ולא לעבדו ישראל אסורא רבא שיטמעו בסט"א. זהו מה שהביא הרב חוזה דוד משם הרב בני חיי ע"ש ולא אתנו יודע עיקר דברי הרב בני חיי בצביונן ובקומתן:
ואפשר לפרש שאר הפסוקים במ"ש התוספות שם שתירצו תירוץ אחר דדוקא היכא דפשע הוא דאמרינן אין אומרים לאדם חטוא אבל הכא דלא פשע אז אתמר ניחא ליה דלעבד איסורא קלילא וכו' וקשיתנהו מפ' השולח דקאמר בההיא שמעתא גבי ההיא אמתא דכפו רבה לאפוקא לחירותא משום דהוה עבדא הני אסורית"א. וכתבו דההיא מתרצתא דהיתה אנוסה דהות להוטה ויצרא אלבשתא ותו דהוי כמצוה דרבים עיין שם. ועתה נבא לביאור המקראות מקבילות הלא לאות. קרא קמא בו תרמו"ז תירוץ ראשון דהוי נ"ד כההיא דעירובין דטול כלכלת תאנים דכיון דהוא הגורם בו יאמר מוטב דלעבד אסורא קלילא וה"נ הוא יתברך ברא היצה"ר וכדתרגמא הרב בני חיי ז"ל וזש"ה אוספה הנדחה והצולעה אקבצה כלומר אוספה הנדחה שנדחית מכח אזהרת לא יוכל בעלה הא' ועכ"ז הצולעה אקבצה לשון קדושין כמ"ש פ"ק דקדושין דעצורתי הוי לשון קדושין. וכי תימא אין אומרים לאדם חטוא וכו' לז"א ואשר הרעותי כביכול דהוא הגורם. ואם נפשך לומר דכשפשע אין אומרים לאדם חטוא כתירוץ אחר שכתבו התוס' לז"א כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל רמז הרומז תירוץ התוס' דלגבי רבים אמרינן לאדם חטוא והיינו דקאמר בית ישראל. ואכתי יש לטעון דאם אמרו בין אדם לחבירו אמנם מי ימלל מילין לצד עילאה שעבר ח"ו לאו לז"א והסירותי את לב האבן ונעשו בריה חדשה ופנים חדשות באו לכאן וליכא אסורא כלל:
ומצאתי בתשובות הגאונים כ"י סי' צ"א שפירשו מאמר זה וז"ל אלמלא ג' מקראות הללו שהבטיח הקב"ה לישראל להסיר מהם יצה"ר. בבא ישועת ישראל נתמוטטו כלומר שתהיה תקנתו שיהיו נושעים תשועת עולמים כי היצה"ר החריב בית א' ובית ב' ואם יעמוד בעת אשר יעמוד מיכאל ולא יוסר בביאת הגואל יחריב אף הג' המקדש וההראל. אך כאשר ראינו בהבטיחנו בוראינו להסירו מקרבנו באסוף גליותנו זו תקותנו ואמונתנו דישראל לבדו נושע תשועת עולמים ושני המקראות הם ראיה ברורה לענין הדרש ואשר הרעותי פירושא דקרא אוספה הצולעה וכו' וכן והסירותי את לב האבן כי הפרשה כולה לעתיד נאמרה. אבל הנה כחומר כדמות אסמכתא בעלמא ור"ל ונקל זאת בעיני ה' כאשר נקל ליוצר לעשות מהחומר חפצו ורצונו עכ"ל ועיין מה שכתבתי בעניותי במאמר זה בסוכה ונדפס בסוף קונטריס שמחת הרגל רות בס"ד:

מלי כריסיה זני בישי. ואתיא כמו שאמרו במדרש הביאוהו התוס' בכתובות דף ק"ד עד שאדם מתפלל שיכנסו דברי תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו ע"ש ופירשנו בעניותנו דכל המתענג במשתאות וסעודות הרשות הוא חלק הסט"א וכשמת יבק"ע כשח"ר כריסו על פניו וכמש"ה וזרתי פרש. והתורה מאכל רוחני קדוש ושניהם לא יכונו. וז"ש מילוי הכרס הוא מינים רעים ודבקתהו הרעה סט"א:

מלמד שתפסו משה וכו' עמ"ש בעניותי בס' הקטן ראש דוד דף ס"ח בס"ד:

עד שהפר לו נדרו וכו'. בעין יעקב גריס עד שהתיר לו נדרו והיא עיקר וכן מפורש ברבה פ' תשא דא"ל מותר לך ע"ש וכן כתבתי בס' הקטן ראש דוד שם דף ס"ח ומוכח דבלשון התרה התיר לו ע"ש והוא מפורש בש"ר כאמור:

עד כאן דברי התלמיד וכו' ורשב"ג וכו' עיין מה שפירשתי בעניותי בזה בס' הקטן ראש דוד דף ק"ב ע"א בס"ד:

החייתני בדבריך. כתוב בתשובות הגאונים כ"י לרב נסים גאון. פי' שאין הבורא נודע אלא מצד מעשיו ויכלתו. ויכולתו מורה על חיותו לפי שכל יכול חי ולולי שהאריך ה' לישראל היו א"ה כופרין ביכלתו וח"ו ככופרין בחיותו שאינו נודע מצד עצמו וכאשר האריך ה' לישראל בעבור משה ראו כל העולם יכלתו וכיון שראו ביכלתו הודו בחיותו לפי שאין יכול אלא חי על כן א"ל החייתני בדבריך עכ"ל:

מנין שחזר הקב"ה והודה לו למשה שנאמר וכסף וכו' יש להרגיש דודאי משה רבינו ע"ה אמר אמת ומהיכא תיתי שלא יודה לו אלא דאף שהוא אמת מקרי הטיח דברים כלפי מעלה וכמ"ש פ"ק דע"ז דף יו"ד כל דזכי למלכא וכו' אמנם אמרו ביומא דף ס"ט דירמיה לא אמר הנורא ודניאל לא אמר הגבור ופריך ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה רבינו ע"ה אמר רבי אלעזר מתוך שיודעים בהקב"ה שאמיתי הוא לפיכך לא כזבו בו וזה עצמו טעם משה רבינו ע"ה שאמר ודי זהב וכן אליהו ז"ל שאמר ואתה הסיבות וכו' כמש"ל מתוך שיודעין שאמיתי הוא לא כזבו בו. ומ"ש הכא ולעיל גבי אליהו ז"ל ומנין שחזר הקב"ה והודה לו כלומר דמענותנותו יתברך הודה דאמת אמרו ולא נחשב להם לחטא על שהטיחו דברים ולכך הוא יתברך אמר ואשר הרעותי ואמר וכסף הרביתי לה' להודיע לבני האדם שמי שאומר לחברו דבר אמת לא יקפיד ויפרסם שהוא אמת ק"ו בנו של ק"ו מהקב"ה כביכול ודוק:

אמר הקב"ה למשה והלא כבר ראו נסים וגבורות שעשיתי להם על הים אמר לפניו רבש"ע עדין יש להם לומר למלך א' וכו' אפשר דהכונה דהגם שעשה נסים וגבורות בים יאמרו בגוים דממשלתו בים אבל לא ביבשה ח"ו וכמ"ש פ' הנזיקין דאמר טיטוס הרשע אם יש בו כח ילחם ביבשה וכן אמרו בירושלמי פ"ג דע"ז דאסכנדרוס ראה העולם ככדור וצייר ביד ע"ז שלו להורות דע"ז שלו ח"ו יש לו שליטה בכל העולם ופריך ולמה אין נותנין ביד הע"ז ציור קערה לומר ששולטת בים ומשני שכל עע"ז מודים שע"ז אין לה שליטה בים ולזה אמר משה רבינו ע"ה דאף שראו נסים וגבורות שעשה בים עדין יאמרו שאינו יכול ח"ו לעמוד נגד ל"א מלכים יושבי יבשה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף