פתחי תשובה/יורה דעה/שסא
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אם יש חבורות בעיר. [עי' במג"א סי' קנ"ג ס"ק מ"א שכתב אנשים שהחזיקו לקבור מתים אין יכולים למחות באחרים שבאו לקבור שבעשיית המצוה כ"א רוצה לזכות (משפטי שמואל נ"ו ועי' בנימין זאב סי' קפ"ב) ובמדינתנו שיש חבורות ממונים לכך נ"ל דצריך ליתן להחברה כמנהגם עכ"ל ועי' בתשו' חתם סופר סי' שכ"ט כתב ע"ד המג"א הנ"ל דנ"ל דמיירי באנשים שרוצים להיות גם הם תוך חבורתם והם מונעים אותם ע"כ כתב שא"א להם למנוע רבים מלעשות מצוה. אבל אם האנשים אינם רוצים להיות בתוך החברה נ"ל דלאו כל כמינייהו להפסידם מחזקת מצותם. ומה שרמז המג"א על תשו' בנימין זאב סי' קפ"ב הנה בחושן משפט ס"ס קמ"ט פסק הרמ"א דלא כוותיה וכתב עוד מ"מ היה נ"ל לכאורה דהיינו בשגם הח"ק רוצים לעשות בחנם וכמצות ג"ח אז הקדימה להם. אבל כל שהם רוצים בשכר שקצבו להם ואחרים רוצים לעשות בחנם או בזול יותר פשיטא דלאו כל כמינייהו דהנהו להפסיד אחרים. ואע"ג דקי"ל דבני חבורה יכולים להסיע על קיצתם היינו על בני חבורה שלהם וברצון כולם ובהסכמת הת"ח חבר עיר עמהם. אבל לעשות תקנה להוציא ממון על מי שהוא חוץ לחברה שלהם שיתן מכל מת כך וכך ואם לא ירצה לא יהיה שום אדם רשאי לקבור מתו לאו כל כמינייהו כו' ודברי המג"א שם שכתב דצריך ליתן להם כמנהגם אולי כוונתו אם המת שייך לבני ח"ק שעל בני החברה שלהם יכולים להטיל כמו שנהגו אבל על מי שחוץ לח"ק לאו כל כמינייהו. או אפשר ס"ל להמג"א דמה שנהגו להטיל על החוץ לח"ק כ"ז נעשה ונתקן מעיקרא מכל בני הקהלה מסתמא וברצון החבר עיר. ואף אם כן הוא היינו דוקא בשיש קצבה לדבר שכל מי שהוא חוץ לח"ק יתן כך וכך או מן הממון כך פריצענטין למאה ויהיה דבר קבוע לכל אפיא שוין. אבל כמו שנוהגין בקהלות קטנות שיהיה מכס בלי קצבה וכמוכס העומד מאיליו ישתקע הדבר ולא יאמר ולא ניחא להו למתי ישראל שיתעסקו בהו אנשים כמו אלו כו' עש"ב. ושם בסי' ש"ל כתב שפ"א נתוודע לו שאורח א' בא לעירו ק"ק פ"ב ונפטר שמה ולקחו הגבאים דח"ק מהיתומים שהיו עמו סך שמונה מאות זהובים עבור מקום קבר וצרכי קבורה וכששמעו הדברים האלה עמד מרעיד ושלח לקרוא לראשי הח"ק והיתה תשובתם כי מנהגם מעולם לתת לכ"א קבר בדמים מועטים אך בתנאי שלא יבקש לו מקום ידוע מעליות קברות אנשי השם וכה היה דבריהם עם שני בני המנוח הנזכר אם לא יבקשו מקום חשוב רק לקברו במקום קבורת האורחים סגי להם בסך מועט רק שיקנה מקום קברו. אך אם ירצו מקום לפי כבודו בעליות קברי צדיקים לא ימכרו בפחות מסך אלף זהובים ונשאו ונתנו והתרצו הבנים ליתן סך שמנה מאות זהובים כו' וכתב דאם כדבריהם כן הוא אין ספק שכל מנהגיהם מנהג תורה דמה שנהגו ליקח עכ"פ מחיר מה עבור מקום קבר שרשו פתוח עלי תלמוד ב"ב דף קי"ב ע"א נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו. משמע שיש קפידא ע"ז שיהיה קבור בשלו וממילא כיון שנותנים לו מקום קבר בשיווי הראוי רק שהיורשים מבקשים לכבד מורישם יכולים בני הח"ק לעלות דמי מחיר הקרקע כנכסי דבי בר מריון ואין אונאה לקרקעות בעלמא מכ"ש במידי דאורחיה למיזבניה בסך מרובה רק זאת לא ידעתי מי נתן להם רשות לקבור איש נכרי אשר לא נודע מה מעשיו אצל אנשים צדיקים ואנשי מעשה וכי הכסף יענה את הכל כו' וגם מה שאמרו שרצו לקברו במקום המיוחד לאורחים שרשו פתוח ע"ד רמב"ן פ' חיי שרה בפ' גר ותושב וז"ל שהיה המנהג להיות להם בתי קברות איש לבית אבותיו ושדה קברות מיוחד וקברו בו כל הגרים עכ"ל. וע"כ אין בידי להוציא מהח"ק מה שכבר גבאו כו' ע"ש באריכות וגם בסי' של"א מזה. ועיין בס' כבוד חכמים דף נ"ז שהאריך ג"כ בזה והעתיק שם תקנת דד"א בענין זה]:
(ב) ולפחות ילוונו ד"א. עי' בתשו' יד אליהו סי' כ"ד שכתב דזה מיירי ביש לו כל צרכו אבל באין לו כל צרכו פשיטא דצריך ללוותו עד קברו וע"ש עוד:
(ג) לעמוד מפניו. עיין באר היטב בשם ט"ז ומבואר עוד בט"ז דאם המת הוא ת"ח חייב לעמוד מפניו לבד ונפקא מינה אם המתעסקים הם עובדי כוכבים ועי' בתשובת יד אליהו סי' נ"ד שהשיג על הט"ז וע"ש עוד לענין אם צריך לבטל ממלאכתו כדי לעמוד בפני המת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |