פתחי תשובה/חושן משפט/שפו
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) קיי"ל כר"מ דדאין דד"ג. ע' בסמ"ע בשם התוספת והרא"ש החילוקים שיש בין גרמא בניזקין דפטור ובין דינא דגרמי דחייב עש"ב ועיין בת' משאת בנימין סי' נ"ח שהאריך בזה ובסוף כתב וז"ל הרי הוכחנו לדעת האשר"י ושאר רבוותא דכל מילי דשכיחי קנסוהו רבנן למזיק בכל ענין כו' ובמילי דלא שכיחי הוא דחלקו רבנן בין גרמא לגרמי דכל דבר שהוא עצמו עושה ההיזק או שההיזק בא מיד בשעת מעשה זהו נקרא גרמי וחייב לשלם מדאורייתא כאילו עשה ההיזק בידי' ובמזיד וכל היכא שאינו עושה ההיזק בעצמו אלא שע"י גרמתו בא ההיזק או שההיזק אינו בא מיד כ"ז הוא גרמא בניזקין ופטור ונראה דאינו חייב לשלם מדד"ג במידי דלא שכיח אלא בדבר דאית ביה תרתי שהוא עושה ההיזק בעצמו וגם ההיזק בא מיד בשעת מעשה אבל משום חד מנייהו לא מחייבינן ליה משום דאנן לא פסיקא לן מלתא איזה חילוק הוא אמת כו' ועוד אפשר דגם חכמי התלמוד לא חייבו מדד"ג עד דאיכא תרי טעמי דעושה ההיזק בעצמו וגם שההיזק בא מיד בשעת מעשה ומדמספקא לן איזה חילוק משני החילוקים הוא עיקר וגם שמא לא מקרי גרמי עד דאיכא תרי טעמי הלכך אין כח בידינו לחייב עד דאיכא תרתי. עוד כתב הרא"ש דאינו חייב מדד"ג עד שיהא ברי היזקא ועד שעשו מעשה בגוף דבר הניזק אבל אי לא ברי היזקא כגון שיסה בו את הכלב דלא ברי שישוך הכלב וכן אי לא עשה מעשה בגוף דבר הניזק נגון זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים וכסתות וקדם וסילקן דאינו עושה מעשה בגוף הכלי כ"ז אינו אלא גרמא בניזקין ופטור עכ"ל ע"ש עוד באריכות. וע' בספר שער משפט מ"ש בזה. וע' בש"ך סוף ס"ק א' מ"ש ונ"ל עוד ראיה לזה מהא דקאמר בפרק הגוזל קמא כו' ואמאי שבק אמימר חמץ ונקט שטרא לחוד כו' ועיין בת' נו"ב חלק א"ח סי' ך' מ"ש בזה: דינא דגרמי. עבה"ט מ"ש וכתב בעה"ת שער נ"א כו' עד יש לפטור גורם דגורם ועיין בתשו' נו"ב סי' לז אודות שמעון ששלח יד (בקאנסימענט) של ראובן ועי"ז נלקחו הסחורות על המכס וכעת ראובן מוחזק בשל שמעון נגד ההיזק שהיה לו מזה. וכתב דמה שטוען שמעון שהוא שגג ולא ידע שיש שם סחורות של ראובן אני תמה וכי עדיף זה ממראה דינר לשלחני שכתב הש"ך דלא מחשב שוגג כיון שלא גמר כל צרכו פושע ומזיק הוא וק"ו נ"ד שהי' לו לשמעון להעלות על הדעת שיש בו גם סחורות של ראובן ועוד שאין לך פושע גדול מזה לכתוב אגרת ראובן לזייף חתימתו. אבל מה שיש לעיין בזה הוא מ"ש הש"ך סק"ג בשם בעה"ת דגורם דגורם פטור והסכים עמו הש"ך וכאן שמעון שלח הרשימה עם (קאנסימענט) להסוחר בעיר (ליגאוי) ובזה עדיין אין גרם היזק אלא מה שהראה הסוחר שם הרשימה להמוכס א"כ הוי גורם דגורם אלא דלדעתו יש לומר דכאן לא מחשב גורם דגורם והסוחר בעיר (ליגאוי) שליחותו דשמעון עביד ואף שאין שליחות לעכו"ם מ"מ כמו שאמרו בב"מ דף י' לענין אין שליחות לדבר עבירה דחצר דבע"כ מותיב בה מחייב שולחו כן י"ל היכא אמרינן גם אתם לרבות שלוחכם בני ברית לאפוקי עו"ג היכא דאי בעי עביד כו' אבל בנד"ז דע"כ מראה הסוחר הרשימה להמוכס הוי כמו חצר ומחשב שלוחו כמותו אך לא אכניס עצמי בזה כעת כו' אלא דבלא"ה כיון שראובן מוחזק יכול לומר קים לי כהרמב"ן שחולק על בעה"ת וסובר דגורם דגורם ג"כ חייב אמנם מה שיש עוד לפקפק בזה לפ"מ שהאריך הסמ"ע בר"ס שפ"ו לחלק בין גרמא לגרמי ואחד מן הפרטים הוא דלא מקרי גרמי אלא כשעושה מעשה בגוף דבר של חבירו ואם כן בנ"ד אם יפעול שמעון שהסוחר (בליגאוי) יחזיר (הקאנסימענט) לידו ויחזירנו לראובן א"כ שוב לא עשה מעשה בגוף הדבר של ראובן שהרי בסחורות עצמו לא עשה שמעון שום דבר אלא שאולי כיון שכבר בא ההיזק ע"י (קאנסימענט) כבר נתחייב שמעון ומה שמחזור עתה (הקאנסימענט) חספא הוא מחזיר אמנם כיון שכ' הסמ"ע דלרמב"ן אין חילוק בין גרמא לגרמי בכולהו חייב א"כ כאן שראובן תופס ומוחזק יכול לומר קים לי ולכן פשוט שראובן כדין מחזיק בשל שמעון עכ"ד ע"ש:
(ב) לפיכך. עבה"ט בשם ש"ך עד וכן אם היה שוגג נמי פטור כו' ועיין בת' חו"י סימן מ"ד במעשה בראובן שהיה חייב לשמעון אלף ר"ט בכ"י עם נאמנות ובשנת תמ"ט שפשטו חיל מלך צרפת באשכנז והחריבו כפרים ושללו ובזזו יינות ותבואות מילא ראובן ספינה ביינות שלו וביקש להבריחם למרחוק שלא תגיע שם יד השונא ינודע לשמעון ועוקל הספינה על ידי השררה עד שיפרע לו ראובן או שיעמיד לי ערב מספיק וע"י כך נתעכבה הספינה ובתוך כך בא גדוד הצרפתים ושרפו העיר ושללו אשר מצאו וגם הפינה הנזכרת ויהי כאשר תבע אחר כך שמעון את חובו השיב ראובן כי גרם לו היזק שלולא שעיקל ספינתו היה מבריחו (להאללאנד) ושם היה מוכר יינו בעד אלף ר"ט כסף חובו. וכתב דנראה שאין טענת ראובן כלום כי אין לחייב את שמעון מצד דינא דגרמי דכבר הכריע הש"ך בר"ס שפ"ז דדינא דגרמי הוא רק קנס מדרבנן ובשוגג שלא נתכוין להיזק פטור והרי כאן מה שעשה שמעון לא במזיד עשה רק להציל חובו כו' ובפרט דבנ"ד לא הוי רק ספק גורם ולא ברי היזקא דלכ"ע פטור כו' וגם אין לומר סברא לחייבו דמאחר שהוא שעת חירום ה"ל מה שעוקל כמזיק בידים ודמי לכופף קמתו של חבירו לפני הדליקה במקום דמטי ברוח מצויה דחייב בש"ס פרק הכונס (ובש"ע סימן תי"ח סי"ח) דזה אינו דנ"ד ודאי לא דמי רק לרוח שאינה מצויה דלא פסיקא מלתא שימהר ויחיש הגדוד לבא כו' וא"ל דהרי בכופף קמתו של חבירו גם ברוח שאינה מצויה חייב עכ"פ בדיני שמים ואם כן הכא דראובן הניזק חייב לשמעון ה"ל כתפס ז"א חדא דכבר כתב רש"ל בפ' הכונס דלא מהני תפיסה בכל החייבים בדיני שמים הביאו הש"ך ר"ס כ"ח שכ"כ הריב"ש סי' שצ"ב (עיין בש"ך סי' עה ס"ק כ"ו) ועוד דכאן ודאי אף בד"ש פטור דדוקא בשאין לו שום שייכות בדבר השייך לחבירו משא"כ זה שכוון להצלת חובו אינו מחוייב להמנע מחשש היזק חבירו הבלתי רגיל כו' ע"ש עוד סברות בזה:
(ג) שלא הגביהו. עבה"ט עד ואין דבריו נ"ל כו' וע' בת' בית אפרים חח"מ סי' ל"ה מ"ש בזה:
(ד) השורף שט"ח של חבירו. עיין בתשובת נו"ב סימן ל"ז שכתב דזה ודאי דאפילו שט"ח שנכתב לך ולכל מי שמוציאו שאז א"צ כתיבה רק מסירה לחוד ומי שהוא בידו גובה בו כמבואר בסימן ס"ו ס"א בהג"ה אפ"ה השורפו אינו חייב רק מדינא דגרמי ע"ש:
(ה) שהחזיר שטר. עבה"ט ועיין מ"ש לעיל סימן נה ס"א סק"א:
(ו) מעותיו פטור עבה"ט וע' עוד בסמ"ע (והובא בבאר הגולה) שכתב מעשה אירע שבא עכו"ם ועשה מקח ליקח ממנו כך וכך מדות יי"ש כו' עד נראה פשוט דאם אין ערמה בדבר לפי ראות הדיינים אין עונשין לישראל השני כו'. ועיין בתשובת נחלת שבעה חלק ב' סי' ס"ה מענין זה באריכות עש"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |