פתחי תשובה/חושן משפט/שלט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אבל על שכר קרקע כתב בספר קצה"ח וז"ל ונרא' דלדעת הפוסקי' דבית מקרי תלוש כיון שהוא תלוש ולבסוף חברו ואפי' לפי מ"ש הרמ"א בסי' צה דבית ה"ל דין קרקע אכתי יש לחלק בין איסורא לממונא כו' ולכן נ' דהכא לענין איסו' בל תלין שהוא איסור דאורייתא יש לחוש לדעת הפוסקים דה"ל דין תלוש עכ"ל וע' בספר שער משפט שדעתו להחמיר אף בקרקע ממש לפי דבסמ"ג לאוין קפ"א ובספר יראים מצוה רס"ג הביאו ל' התורת כהנים דאף בשכר קרקע עובר בבל תלין וכן הוא בתו"כ שלפנינו פ' קדושים כו' ומסיים לכן אין להקל באיסור לאו דאורייתא ע"ש ועיין ביאור הגר"א ז"ל:
(ב) שהטלית ביד האומן אינו עובר. כתב הסמ"ע וז"ל דאז אין פעולת שכיר מוטל על בע"ה לעבור עליו שהרי תופס משלו כנגדו עכ"ל ועיין בש"ע של הגה"ח מהר"ש זלמן ז"ל מלאדי שכתב דמזה יש ללמוד שאם נותן משכון לפועל אינו עובר כלום אף אם יש לו מעות כו' ע"ש. אולם בלבוש כתב הטעם דכיון שאין האומן נותנו לו מוחל לו על תשלום שכירותו כל זמן שהוא בידו ע"ש לפ"ז אין ללמוד מזה למשכון אחר. ועיין בש"מ ב"מ קי"ב ע"א שכתב בשם הר"ר יהונתן דכל זמן שהטלית ביד האומן אע"פ שנתן לו רשות שיטלנה מביתו ויוליכנה לביתו שאינו רוצה לעכבה בשביל שכירותו אפ"ה כל זמן שיש משכון תחת ידו אינו עובר ע"ש ועיין בקצה"ח לעיל סימן ע"ב ס"ק כ"ג האריך בענין זה ומסיק וכתב ומזה יוצא לנו דין מחודש דשכירות שנתן בע"ה לאומן משכון עליו אע"ג דהחזיר לו המשכון כיון דכבר קנה במשכון נגד שכרו תו ליכא בל תלין ע"ש:
(ג) שקבלנות הוא כשכירות. עיין בקצה"ח שהביא בשם ת' מהר"א ששון סימן קי"ט על ראובן שצוה לסופר שיכתוב לו כתובה והסופר כתבה וחתמה אם עובר בבל תלין אם אינו נותן לו שכרו והעלה דאינו עובר ואע"ג דאיפסקא הלכתא דאין אומן קונה בשבח כלי מ"מ היינו באומן שאין לו כלום בכלי אבל באומן שהכלי עצמו הוא שלו נראה דודאי נאמר דדמי למכר וק"ו ממה דהוה ס"ד דאומן קונה בשבח כלי והוי הלואה כו' מכ"ש הכא שהכלי עצמו הוא שלו דהוי מכר והלואה ע"ש ועמ"ש בפ"ת לא"ה סימן ק"כ סק"ז:
(ד) האומר לשלוחו. כתב בספר מאמר קדישין וז"ל נלפע"ד מדלא קתני אומר אדם לשלוחו כו' משמע דוקא בדיעבד אינו עובר אבל לכתחלה עובר משום בל תשהה וכ"מ בת"ח והביא ראיה לדבריו מתוספת עכ"ל ואיני יודע מה חודש בזה לדינא דהרי כ"כ הט"ו בהדיא בסעיף זה ומיהו הבעה"ב עובר משום אל תאמר לרעך לך ושוב כו' והוא מדברי מתוספת שהביא הת"ח הנ"ל. ובאמת הת"ח שם כ' זה רק דרך פירוש דמש"ה קתני האומר לרמז על דברי התוס' הנ"ל עש"ה:
(ה) אין שום א' מהם. עבה"ט ועמ"ש לעיל סי' פ"ט ס"ג סק"ב:
(ו) אא"כ תבעו. עבה"ט בשם ס"ח עד שמא כשיתבע לא יהיה לך ליתן לו כו' ור"ל שמא לא יהיו לך מעות בריוח שתוכל ליתן לו כי תצטרך להוציאה אבל אם לא יהיו כלל אינו עובר אפי' בלא תנאי כדלקמן:
(ז) לא תבעו. כתב בספר שער משפט וז"ל ובזוהר קדושים מבואר דאף דאמר לו הפועל יהא השכירות בידך אין לעכב השכירות תחת ידו אם לא לבתר דיהיב ליה יע"ש וכן משמע פשטא דמתני' לא תבעו אינו עובר עליו משמע מי עבר הוא דלא עבר הא איסורא איכא וכה"ג דייק הש"ס בפ' הפועלים דף צ' כו' ע"ש:
(ח) או שתבעו ולא היו לו מעות. ובש"ע של הגה"ח מהר"ש זלמן כתב בשם האריז"ל דמ"מ מדת חסידות ללות ולפרוע לשכיר בזמנו ע"ש:
(ט) וקבל עליו ליתן לו. ע' בב"י שכתב וז"ל וקצת משמע שאפי' לא נתרצה הפועל בהמחאה זו כיון שקבל עליו הלה ליתן לו שוב אינו עובר עליו עכ"ל והביאו גם כן הפרישה ועיין בנ"צ מ"ש בזה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |