דרישה/חושן משפט/שלט

דרישה ‏ חושן משפט שלט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

ועובר בה' לאוין במיימוני כתוב פי"א דשכירות עובר בד' לאוין ועשה וחשב בל תעשוק זבל תגזול ולא תבא ולא תלין ולא ידעתי למה דהוא נגד הגמרא וכמ"ש לשונו בפרישה ותמוה לי שלא הרגישו ב"י והמ"מ בזה ודוחק לומר שטעות סופרי' הוא כי עיינתי בכל ספרי הדפוסים וכלם שווים בזה ואפשר דחשיב הני תרי לא תעשוק בחד וכן משמע מן התו' דתני עובר בה' לאוין ולא קחשבי אלא הני ד' דקחשיב הרמב"ם (וע"ל סי שנ"ט מ"ש בשם המ"מ דמשמע דבל תגזול ובל תעשוק בעניינא חד הוא גבי שכירות ובש"ע כ' סתם עובר בה' לאוין ועשה כמש"ר:

ד

שכיר שבת ושכיר כו' בב"מ דף ק"י ע"ב ז"ל שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום שכיר שבת ושכיר חודש ושכיר שנה ושכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום ובגמ' אמר רב שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה ושמואל אמר שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום (ע"ש בפרש"י) תנן שכיר שעות גובה כל היום וכל הלילה תיובתא דרב אמר לך רב לצדדין קתני שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה תנן היה שכיר חודש שכיר שנה שכיר שבוע יוצא ביום גובה כל היום יוצא בלילה גובה כל הלילה והיום אמר לך רב תנאי היא דתניא שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה דברי ר' יהודא ר' שמעון אומר שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום עכ"ל הגמרא נמצא דרב קיים בשיטתו דר"י וידוע דהלכה כרב באיסורא ועוד דר"י ור"ש הלכה כר"י וכן פסקו כל הפוסקים והנה רבי' שכתב בשכיר שבת כו' יצא בלילה גובה כל הלילה ולא כתב כל הלילה וכל היום מוכרח דס"ל דלית הלכתא כסיפא דמשנתינו הנ"ל משום דהיא ע"כ כר"ש אתיא מכח קושיות דתלמודא הנ"ל ולית הלכתא כוותי' וכל' רבי' כן הוא ל' מיימוני פי"א דשכירות וכן מוכח דעת הרא"ש שהביא בפסקיו רישא דמתני' דקתני שכיר שעות כו' ומה דאיתמר עלה משמיה דרב דלצדדין קתני ואילו סיפא דמתני' דקתני שכיר שבת כו' לא הזכיר משמע דה"ט דס"ל דסיפא דמתני' אינו אליבא דהלכתא ואין חילוק בין שכיר שבת כו' לשכיר שעות כו' ובשניהן הדין יצא בלילה גובה כל הלילה וכמש"ר והמיימוני וס"ל הא דקאמר תנאי היא ר"ל המשנה מיתוקמא כתנאי ומאן דשנה הא לא שנה הא סיפא ר"ש היא ולית הלכתא כוותיה ורישא ר"י היא ולצדדין קתני והלכתא כוותיה ולהכי לא קאמר התרצן אלא תנאי היא כו' דהוה משמע דהרישא ג"כ תנאי היאוז"א אלא תירוצא קמא דלצדדין קתני כדקאי קאי דכל כמה דאפשר לתרוצי מתניתי' אליבא דהלכתא מתרצינן לה כנ"ל שיטת הרא"ש ורמב"ם ורבי' ונכונה היא אבל שיטת הרי"ף צל"ע שהוא הביא שם כל המשנה כצורתה שכיר שעות כו' שכיר שבת כו' והביא עליה פלוגתא דרב ושמואל ופירכא ותירוצא קמייתא דלצדדין קתני וקושיא שהקשו אסיפא משכיר שבת לא הזכיר וגם לא הזכיר פלוגתא דר"י ור"ש הנ"ל ופסק כרב ע"ש ונ"ל לומר דדעת הרי"ף מדלא קאמר בגמ' אלא אמר לך רב תנאי היא כו' ש"מ דס"ל להתרצן שתירוץ ראשון שמפרש דמתני' לצדדין קתני כדקאי קאי אלא כשהקשה המקשן מסיפא דמתני' משכיר שבת כו' השיב לו עליו לא תוכל להקשות שהרי יש לו תנאי דס"ל כוותיה ומדלא אשכחן דפליגו התנאים וגם רב ושמואל אלא בשכיר שעות ולא בשכיר שבת כו' [דהתם כ"ע מודו] יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום והטעם כמ"ש התוס' במשנה דלא תלין משמע דאינו עובר עד שיעבור בה כל הלילה דהיינו לינה וזה היוצא בלילה לא עבר בע"ה לינה שלימה שהרי לא גמר עבודתו קודם הלילה וס"ל לרב דסברא זו לא שייכא אלא בשכיר שבת שכיר חודש כו' דאז צריך שיעבור לינה שלימה כיון דנחית מתחלה לעבודת כל היום וכל הלילה אבל אם מתחלה לא נחית אלא לעבודת שעות גם בלא תלין עובר בלינת שעות והתרצן כדי להכריח סברא זו השיב לו אמר לך רב תנאי היא ור"ל איכא תנאי דפליגי גם בשכיר שעות ור"י ס"ל כמוני ומדלא פליג גם בשכיר שבת ע"כ צ"ל דבשכיר כ"ע מודו וכמ"ש כנ"ל לשיטת הרי"ף ובזה מיושב ג"כ מה שהקשו התוספות ממ"ש לא ילין חלב חגי ומאי דתני דעמוד השחר פוסל בלינה אפי' לא התחיל לינה אלא לאחר תחילת הלילה דהתם נמי לא הוה זמנה כל הלילה ודוק וכן מוכח קצת מפי' ר' עובדיה בפי' המשניות שלו ומפי' הרמב"ם שם במשנה משמע כמ"ש במיימוני ועיין בסמ"ג שפסק כשמואל ולא כרב והוא כנגד כל הפוסקים וע"ש שהגיה בעל המגיה בבא אחת דשכיר שבת יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום דלפי אותה הגהה צריכין ג"כ להגיה כן בתוספתא ע"ש:

ה

נתנו לו אפי' בחצי יום כו' עובר משום בל תלין כן הוא ג"כ ל' הרמב"ם פ"א דשכירות ול' הברייתא ג"כ הוא עובר משום בל תלין עיין בכ"מ שם מה שהקשה ול"נ דרבי' והרמב"ם לטעמייהו אזלי דס"ל דכשהוא כובש בין ביום בין בלילה עובר על כל ה' לאוין וכמ"ש לעיל בשם ב"י עצמו והא דנקטו עובר משום בל תלין לשון דברייתא נקטו וה"ה לאינך ד' וסמכו אמ"ש לעיל א"נ דרבותא קאמר דאע"פ שנתנו ביום אפ"ה עובר משום בל תלין וכנ"ל ומש"ה קאמר דאותו לאו בל תלין הוא חל עליו מיד ששקעה עליו החמה וק"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.