פתחי תשובה/חושן משפט/רפב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שמעבירין בה הירושה. כתב בספר קצה"ח וז"ל בתשב"ץ ח"ג סי' קמ"ז כתב ובטופסי שטרות לראשונים יש שיור ארבעה זוזי וכתב גאון ז"ל דמשום כדי שתהא רוח חכמים נוחה הימנו כמ"ש בס' עיטור סופרים במתנת שכ"מ כו' עכ"ל. וע' בתשובת ח"ס חח"ס סי' קנ"א שנשאל ע"ד עתיר נכסין שלא היו לו בנים ורוצה לעשות שטר צוואת בריא ליתן מרוב עשרו קרן קיימת לדברים טובים והמיעוט הנשאר ליורשיו אי שרי ת"ח להזדקק לזה והשיב דין זה מקורו מש"ס ב"ב קל"ג ע"ב הכותב נכסיו לאחרים ומניח בניו אין רוח חכמים נוחה הימנו ומבואר בסוגיא שם אחד הכותב לאחרים ואחד המקדיש ומוכח בכתובות נ"ג ע"ב בעובדא דר"פ בי אבא סוראה דל"ד כל נכסיו אלא אפי' מקצת נכסיו כו' ואע"ג דבש"ס איתא והניח את בניו ל"ד בניו אלא יורשיו וכ"כ רמב"ם (וש"ע) יורשיו דזיל בתר טעמא דילמא נפיק מיניה בנין דמעלי דזה שייך בכל יורשיו וכן מבואר בסמ"ע שכתב דמ"ש שאין נוהגים בו כשורה פי' אע"ג דנוהג כשורה במילי דשמיא כו' ואי ס"ד דבנו ממש הוא ולא נהג באביו כשורה למרוד בו א"כ מה טוב נשאר לו כו' מבואר מכל זה שאפי' להקדיש רק קצת נכסיו אפי' לא הניח יוצאי חלציו אין לת"ח להזדקק לזה. ואמנם בתשב"ץ ח"ג סי' קמ"ז כ' דבטופס שטרות לראשונים יש שיור ד' זוזי וכ' גאון ז"ל דמשום שתהא רוח חכמים נוחה הימנו כמ"ש בס' עיטור סופרים כו' ודעת הגאונים רחבה מדעתנו מ"מ מאי דמייתי מהעיטור לע"ד יש להוכיח בהיפוך דנראה דבעל העיטור קאי התם דוקא אמאי דמייתי מקודם הירושלמי דר' אבא בר ממל אמר ע"ז נאמר ותהי עונותם על עצמותם שהוא חטא גדיל ובמתני' משמע רק אין רוח חכמים נו"ה עז"כ בעל העיטור ומסתבר דוקא בניו ודוקא לא שייר להם כלום כו' ור"ל דאם הניח להם כלום אפי' בניו או שאר יורשים אפי' לא הניח כלום ליכא משום ותהי עונותם אבל לעולם איכא אין רוח חכמים נו"ה כו' אך מעשים בכל יום מי שאין לו בנים מצווה לעשות מנכסיו קרן קיימת ודברים טובים נראה משום דאמרי' ריש פרק יש נוחלין והעברתם במי שאין לו בן הקב"ה ממלא עליו עברה ואין עברה אלא גיהנם וא"כ רצה להציל עצמו מגיהנם בצדקה זו והוא קודם לעצמו מיורשיו כו' כך נראה ליישב המנהג וכ"מ שהלכה רופפת הלך אחר המנהג. ואולי כ"ז אינו אלא בשכ"מ שאין המתנה חל אלא בשטת מיתה ואז נופלים הנכסים לפני יורשים והוא בא להפקיע אבל מתנת בריא גוף מהיום ופרי לאח"מ לית לן בה דבחיים יכול כל אדם לעשות בשלו מה שירצה וזו סברא נכונה ליישב המנהג אבל כתובות נ"ג תיובתיה מ"מ אם מניח ליורשיו עכ"פ מנה יפה יכול פר"מ להזדקק לזה עכ"ד ע"ש. ומשמע מדבריו דדוקא מי שאין לו בנים אבל אם יש לו דל"ש טעם והעברתם איכא קפידא אפי' במקדיש מקצת נכסיו ולע"ד איני יודע מנ"ל הא ולכאורה מ"ש הגאון ז"ל דמבואר בסוגיא דב"ב דה"ה מקדיש לשמים הוא נכון וכן מ"ש דמוכח בכתובות נ"ג דה"ה מקצת נכסיו הוא ג"כ נכון אבל זהו כל חדא באפי נפשיה דהיינו במקדיש דוקא כל נכסיו ובמקצת נכסיו הוא דוקא להדיוט אבל שניהם כאחד דהיינו מקדיש רק מקצת נכסיו זה לא מוכח בשום מקום כי בב"ב הוה עובדא שהקדיש כל נכסיו ובכתובות הוה עובדא שרצה ליתן נדוניא לבתו י"ל דבכה"ג דוקא הוי קפידא אבל במקדיש רק מקצת נכסים י"ל דאין קפידא וכדמשמע נמי בכתובות ס"ז ע"ב גבי מר עוקבא וא"ל דמר עוקבא לא הניח בנים דהא בפא"נ ד' ע' בההוא דודאי דבני מר עוקבא ופרש"י יתומים היו ובש"ע י"ד סי' רמ"ט ס"א בהגה וצ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |