פתחי תשובה/אבן העזר/כט
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) האומר לאשה. עיין בס' שעה"מ פ"ה מה"א דין כ"ד שכ' ובמאי דאמרינן דבאשה לא מהני מתנה עמ"ל מספקא לי בנתנה היא באדם חשוב דמקודשת (כמ"ש בסי' כ"ז ס"ט) אי נתנה לו במתנה עמ"ל מי אמרינן דמקודשת דאיכא למימר כיון דלדעת תוס' וסיעתם אינו אלא משום גזירה שמא יאמרו אשה נקנית בחליפין בכל כי האי הו"ל מלתא דלא שכיח ולא גזר או דלמא כיון דטעמא דבאדם חשוב מקודשת הוא משום בההיא הנאה שהיתה רוצה ליתן פרוטה לאדם שיפייסנו לקבל ממנה כמ"ש רש"י א"כ ההיא פרוטה לא הדרא כלל וה"ז דומה למ"ש הרמ"א דאם אמר לה בהנאה זו כו' ומסיק דמידי ספק לא נפיק ע"ש:
(ב) שתחזירהו לי א"מ. כ' בס' קה"י ואם נתן לה ואמר ע"מ שתחזיר לאבי או לבני מסופק בספר המקנה הואיל ולא דמי לחליפין דבחליפין הדר למרא קמא ולי נראה דאין כאן ספק דכשמקנה לאשה ע"מ שיצא אח"כ מרשותה לאחר ג"כ לא הוי קדושין ע"ש:
(ג) כדי לקדשה בה תוך ל' כתב בס' המקנה דאם נתנה לו הטבעת במתנה ע"מ שיחזור ויקדשנה בה דאינה מקודשת ע"ש ובס' קה"י כתב עליו ולפע"ד נראה בפשיטות דמקודשת דדמי לאומר הנני נותן לך חפץ זה במתנה ע"מ שתקנה ממני איזה חפץ אחר בחפץ זה שנתתי לך דודאי מהני כמו בגט שהאשה נותנת להבעל הנייר במתנה שיכתוב עליו הגט ויחזור ויתן לה ויהיה שלם שהאשה יודעת לאקנוי' בכה"ג כמבואר בגיטין דף כ' ע"ב ע"ש:
(ד) ואמר לה בהנאה זו. כ' בס' קה"י וז"ל ונראה דאפי' לא היה החפץ שלו רק שנתנו לי ג"כ במתנה עמ"ל אפ"ה הוי קידשין אפי' לא נתנו לו רשות בפי' להשאיל דסתם מתנה עמ"ל יש לו רשות ליתן לאחרים. אמנם שאר התנאים שכ' הרא"ש בודאי צריך שיתן המתנה סתם שיחזירהו דאז יכול להחזיר אימת שירצה כמבואר בח"מ סי' רמ"א דאם אמר ע"מ שתחזירהו מיד אין כאן קדושין דצריך שיהא השמוש ש"פ דאם אין השמוש ש"פ במאי מקדשה. והנה בס' המקנה כתב דאם אמר בשכר הקישוט אינה מקודשת דבשכירות כלים שייך ג"כ ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף והוי כמלוה ע"ש ודין זה הוא אמת דבשכר שמוש משמעות לשונו הוא בהשכר שיגיע לו לשלם אחר שתשמש ובשכר זה שתתחייב לו תהא מקודשת והשכר הוא מלוה אמנם מה שהצריך בס' המקנה שיאמר לה בהאי הנאה מה שהיתה צריכה לפייס לאחד וליתן לו פרוטה שיבקש ממנו שיתן לה תכשיט זה להתקשט בו זמן מה. לפע"ד נרא' דכשאמר לה בהנאת קישוט גם כן מקודשת כיון דקונה החפץ במשיכה זו מהמקדש שיהיה החפץ משועבד לה לשמש בו ואין יכול לחזור בו נתינת כסף ממש הוא ול"ד לפועל שאין לו קנין בהפועל כו' אבל כאן חשיב כנותן במתנה חפץ לפירות על זמן מה דודאי נתינת כסף גמור הוא ומתקדשת בו עכ"ד ע"ש:
(ה) ואתקדש אני לך. עב"ש סס"ק ה' שכ' בשם מהרש"ל דאפי' אם היא לא אמרה ואתקדש אני לך מקודשת וכן כ' בסימן ל' ס"ק י"ג דמוכח כן מתו' ע"ש. וכ"כ בתשובת מהר"א ששון סימן קע"ו ע"ש ועיין בס' שעה"מ פ"ה דין ב"א מ"ש בזה:
(ו) ונתן לו ואמר לה. עמ"א וב"ש ועיין בספר המקנה ובס' הקה"י מ"ש בזה:
(ז) אמרה הן ונתן לה. עבה"ט ועיין במל"מ פ"ד מה"א דין ה' באורך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |