מראי מקומות/אבן העזר/כט

מראי מקומות אבן העזר כט

תן דינר לפלוני ואתקדש אני לו

הב"י בסעיף ג, הביא את דברי הרשב"א שהקשה דמאי שנא מאומרת הילך מנה והתקדש לי דבעי' דוקא אדם חשוב, ותי' המ"מ דהתם מתחסרת ממון ולכך בעי' שיהא אדם חשוב כדי שהיא תקבל הנאה, משא"כ הכא דאינה מתחסרת ממון והיא נהנית בזה שהתקיים מה שצוותה, ע"כ, אבל תי' המ"מ לכאורה אינו מחוור דהא בקידושין ז., ילפי' לדינא דתן מנה לפלוני מערב ועבד כנעני, דמוכחינן מינייהו דלא בעי' בקנין כסף שיצא הכסף מהקונה למקנה דוקא, ואמרי' דכמו דערב מתחייב אע"פ שהוא לא מקבל את הכסף ה"ה הכא דהאשה מקנה עצמה אע"פ שאינה מקבלת, וא"כ הדבר ברור מהסוגיא דהכא המקבל הוא הבעל ולא האשה, וא"כ מהו זה שכתב המ"מ דהכא היא מתקדשת בזה שהיא נהנית שנעשה ציוויה, הלא הקנין כלל לא נעשה מחמת קבלתה אלא מחמת קבלת הבעל ודומיא דערב כדמוכח בגמ' שם, וא"כ מה תושיענו הנאתה, דסוף סוף כיון דעצם הקנין הוא בקבלת הבעל ע"פ ציוויה א"כ הוי כנתנה מנה לאדם שאינו חשוב, דאינה מקודשת מדין כי יקח איש ולא שהאשה תקיח עצמה, ושפיר הקשה הרשב"א, ולולי דברי הראשונים היה אפשר לתרץ ולומר דדוקא כשהמנה יוצא מהאשה חשיב שהאשה מקיחה עצמה, אבל הכא שהמנה אינו יוצא מהאשה, אע"פ שיוצא ע"פ ציוויה מ"מ כיון שהאיש אומר את אמירת הקידושין חשיב שפיר כי יקח איש אשה, וצ"ע. והט"ז הביא את דברי המ"מ שכתב דטעמא דהכא כי אינה מתחסרת ממון, וכתב הט"ז דלפי"ז אם אשה אומרת לפלוני הילך מנה זה ותן לפלוני ואקדש אני לו, דאינה מקודשת אלא אם הוא אדם חשוב, כיון דהכא מיחסרא ממון, ע"כ, ודבריו לא ברורים דהיכי דמי אי דהקנתה לאותו פלוני את המנה, הא ודאי דלא מיקרי שמתחסרת ממון דסוף סוף בעצם הקידושין אינה מחוסרת ממון, ואי איירי שלא הקנתה לו את המנה, א"כ הרי הוא שלוחה ושלוחו של אדם כמותו, וא"כ הדבר פשוט לתשב"ר, דהא היינו דינא דהילך מנה ואקדש אני לך דמקודשת באדם חשוב, כדאמרי' בקידושין ז., ואין צורך ללמוד דין זה מדברי המ"מ.

תן דינר לראובן ואתקדש לשמעון

איכא למידק דכיון דילפי' לדינא דתן מנה לפלוני ואתקדש אני לו, מערב ועבד כנעני דלא בעי' שיהא הקונה נותן את הכסף ולא בעי' נמי שהמקנה יקבל את הכסף, א"כ ה"ה בתן מנה לראובן ואתקדש לשמעון דתיהיה מקודשת מדין ערב ועבד כנעני, אבל מהא דנקטי' בקידושין ז., דוקא ואתקדש אני לו ולא נקט בראובן ושמעון לריבותא, נראה דכולי האי לא ילפי' מערב ועבד כנעני, דשאני התם דמ"מ הכסף יוצא או נכנס אצל המקנה או הקונה, אבל הכא דאין הכסף קשור כלל לקונה או למקנה, כולי האי לא ילפי' דאיכא למידחי דמה לערב ועבד כנעני שהכסף קשור אצל הקונה או המקנה.

התקדשי לי במנה ונתן לה דינר

הטוש"ע בסעיף ז, כתבו דמקודשת, ע"כ, ומיהו ה"מ שכשקיבלה ראתה שמביא לה דינר, אבל אם היה בלילה או שנתן לה בתוך כלי, אפשר דהוי כשתיקה דלאחר מתן מעות דהויא ספק מקודשת, כדלעיל סי' כח,ד, דמסתמא היה דעתה שיתן לה כל המנה כעת.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף