פרקי דרבי אליעזר/כח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פרקי דרבי אליעזר TriangleArrow-Left.png כח

נסיון השביעי אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם לכל הנביאים היה נראה בחזון לאברם חזון ובמראה. בחזון מנין שנאמר במחזה לאמר אל תירא אברהם אנכי מגן לך בעולם הזה שכרך הרבה מאד בעוה"ב אמר לו אברם אל תירא שאני מגנת לך בכל מקום שאתה הולך כתריס לפני הפורעניות[1] ונותן לך שכר טוב בעוה"ז ולעולם הבא שנאמר שכרך הרבה מאד. ובמראה מנין שנאמר וירא אליו ה'. ר' יהודה אומר אותו הלילה שנגלה הקב"ה על אברהם הוא ליל הפסח והוציא אותו לחוץ ואמר לו יש בך כח לספור כל צבא השמים אמר אברהם לפניו וכי יש מספר לגדודיך אמר לו כך [2] יספר זרעך מרוב שנאמר ויאמר לו כה יהיה זרעך. ר' עקיבא אומר הראה הקב"ה לא"א בבין הבתרים מלכיות מושלין ואובדין שנאמר ויאמר אליו קחה לי עגלה משולשת זו מלכות רביעית שהיא מלכות ארם שהיא כעגלה דשה. ועז משולשת זו מלכות עכומ"ז שנאמר וצפיר העזים הגדיל עד מאוד. ואיל משולש זו מלכות מדי ופרס. ותור אלו בני ישמעאל לא נאמר תור זה בלשון תורה אלא בלשון ארמית, תור זה השור[3] כשיצמד שור זכר עם נקבה יפתחו וישדדו את כל העמקים. וגוזל אלו ישראל שנמשלו כגוזל שנאמר יונתי בחגוי הסלע וכתוב אחד אומר אחת היא יונתי תמתי. רבי אחא בן יעקב אומר לא נאמר לשון זה משולשת אלא גבורי כח שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק. רבי משרשיא אומר משולשת משולשים יהיו שלשה פעמים עתידים למשול בארץ ישראל. פעם ראשונה כל אחד ואחד בפני עצמו. פעם שנית בשנים שנים. פעם שלישית כלם כאחת להלחם עם בן דוד שנאמר יתיצבו מלכי ארץ וגו'. ר' יהושע אומר לקח אברהם חרבו ובתר אותם כל אחד ואחד לשנים שנאמר ויבתר אותם בתוך אלולי לא בתר אברהם לא היה העולם יכול לעמוד הואיל ובתר אותם התיש את כחם והקריב כל בתר בתר לקראת רעהו שנאמר ויתן איש בתרו לקראת רעהו וגוזל בן יונה הניח חיים שנאמר ואת הצפור לא בתר מכאן את למד שאין לך צפור בתורה אלא בן יונה בלבד וירד העיט עליהם לפרדן ולאבדן ואין העיט אלא בן דוד שנמשל לעיט שנאמר העיט צבוע נחלתי לי. כצאת השמש היה אברהם יושב ומניף עליהם בסודרו כדי שלא ימשול בהם העיט עד שבא העורב. רבי אליעזר[4] בן עזריה אומר מכאן אתה למד שאין מושלן של ד' מלכיות האלו אלא יום אחד מיומו של הקב"ה. אמר לו ר' אליעזר[5] בן ערך ודאי כדבריך שנאמר נתנני שוממה כל היום דוה חוץ משתי ידות שעה. תדע לך שהוא כן בא וראה כשהשמש נטה לבא במערב שתי ידות שעה תשכחהו ואין נוגה לו. כך עד שלא יבא הערב יצמח בן דוד אורן של ישראל שנאמר והיה לעת ערב יהיה אור. עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקב"ה כדי שלא ישתעבדו בבניו ארבע מלכיות הללו נפלה עליו שנת תרדמה וישן שנאמר ותרדמה נפלה על אברם וכי אדם שוכב וישן יכול להתפלל מכאן אתה למד שאברהם שוכב וישן מכח התפלה כדי שיעברו בניו על ד' מלכיות האלו שנאמר והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו. אימה זו מלכות רביעית דכתיב בה דחילא ואימתני ותקיפא. חשכה זו מלכות עכומ"ז שהחשיכה עיניהם של ישראל מכל מצות שבתורה. גדולה זו מלכות מדי ופרס שגדולה למכור את ישראל בחנם. נופלת מלכות בבל שבידם נפלה עטרת ישראל. עליו אלו בני ישמעאל שעליהם בן דוד יצמח שנאמר אויביו אלביש בושת ועליו יציץ נזרו. ר' עזריה אומר לא נבראו המלכיות האלו אלא עצים לגיהנם שנאמר והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר ואין תנור ולפיד אלא גיהנם שנאמר נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים:



שולי הגליון


  1. עי' שו"ת הרשב"א (ח"ה סימן קטו).
  2. לכאורה צריך להוסיף: לא.
  3. עי' תרגום אונקלוס (בראשית טו ט) שתרגם 'ושפנינא ובר יונה' דהיינו תור בלשון תורה.
  4. לכאורה צ"ל: אלעזר.
  5. לכאורה צ"ל: אלעזר.
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף