פרקי דרבי אליעזר/י
|
< הקודם · הבא > |
בחמישי ברח יונה מפני אלהים ולמה ברח אלא פעם ראשון שלחו להשיב את גבול ישראל ועמדו דבריו שנאמר (מלכים ב' יד כה) (והוא) [הוא] השיב את גבול ישראל מלבא חמת. פעם שניה שלחו לירושלים להחריבה כיון שעשו תשובה הקב"ה עשה ברוב חסדיו ונחם על הרעה ולא חרבה והיו ישראל קוראין אותו נביא שקר. פעם ג' שלחו לנינוה דן דין יונה בינו לבין עצמו אמר אני יודע שזה הגוי קרובי התשובה הם עכשיו עושין תשובה והקדוש ברוך הוא שולח רוגזו על ישראל ולא די שישראל קורין אותו נביא השקר אלא אף עובדי כוכבים הריני בורח לי למקום שלא נאמר כבודו שם אם על השמים נאמר שכבודו שם שנאמר (תהלים קיג ד) על השמים כבודו, אם על הארץ נאמר שכבודו שם שנאמר (ישעיה ו ג) מלא כל הארץ כבודו, הריני בורח לי למקום שלא נאמר כבודו שם ירד יונה ליפו ולא מצא שם אניה לירד בה והאניה שירד בה יונה היתה רחוקה מיפו מהלך שני ימים, לנסות את יונה מה עשה הקב"ה הביא עליה רוח סערה בים והחזירה ליפו וראה יונה ושמח בלבו ואמר עכשיו אני יודע שדרכי מיושרת לפני אמר להם ארד עמכם אמרו לו הרי אנו הולכים לאיי הים תרשישה אמר להם אבא עמכם ודרך כל האניות כשאדם יוצא ממנה הוא נותן שכרה ויונה בשמחת לבו הקדים ונתן שכרה שנאמר (יונה א ג) ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני י"י וירד יפו וגו'. פרשו מהלך יום אחד ועמד עליהם רוח סערה בים מימינם ומשמאלם ודרך כל האניות עוברות ושבות בשלום בשתיקות הים והאניה שירד בה יונה היתה בצרה גדולה שנאמר (שם פסוק ד) והאניה חשבה להשבר. רבי חנינא אומר מע' לשונות היו באניה וכל אחד ואחד פסלו בידו שנאמר (שם פסוק ה) ויראו המלחים ויצעקו איש אל אלהיו (וישתחוו) ואמרו נקרא איש אל אלהיו והיה האלהים אשר יענה ויציל אותנו מצרה זאת הוא האלהים וקראו איש אל אלהיו ולא הועילו. ויונה בצרת נפשו נרדם וישן לו בא אליו רב החובל אמר לו הרי אנו עומדים בין מות לחיים ואתה נרדם וישן, מאיזה עם אתה. אמר לו עברי אנכי. אמר לו והלא שמענו שאלהי העברים גדול הוא, קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ויעשה עמנו נסים כמו שעשה לכם בים סוף. אמר להם לא אכחד מכם כי בשבילי הצרה הזאת עליכם שאוני והטילוני אל הים וישתוק הים מעליכם שנאמר (שם פסוק יב) ויאמר אליהם שאוני והטילוני וגו'. ר"ש אומר לא קבלו האנשים להפיל את יונה אל הים והפילו גורלות עליהם ויפול הגורל על יונה שנאמר (שם פסוק ז) ויפילו גורלות ויפול וגו', מה עשו נטלו את הכלים שבאניה והשליכו אותם אל הים להקל מעליהם ולא הועיל מאומה רצו לחתור ביבשה ולא יוכלו. מה עשו נטלו את יונה ועמדו על ירכתי הספינה ואמרו אלהי עולם ה' אל תתן עלינו דם נקי שאין אנו יודעין מה טיבו של האיש הזה. אמר להם בשבילי הצרה הזאת עליכם שאוני והטילוני אל הים. מיד נטלוהו והטילוהו עד ארכבותיו ועמד הים מזעפו, לקחו אותו אצלם והים סוער עליהם. ויטילוהו עד טיבורו והים עמד מזעפו, והעלו אותו אצלם והים הולך וסעור עליהם. הטילוהו עד צוארו ועמד הים מזעפו, ועוד העלו אותו אצלן והים הולך וסוער עליהם. הטילוהו כולו ומיד עמד הים מזעפו. רבי טרפון אומר ממונה היה אותו הדג לבלוע את יונה מששת ימי בראשית שנאמר (יונה ב א) וימן ה' דג גדול לבלוע את יונה. נכנס בפיו כאדם שהוא נכנס בבית הכנסת הגדולה ועמד והיו שתי עיניו של דג כחלונות אפימיות מאירות ליונה. ר"מ אומר מרגליות אחת היתה תלויה במעיו של דג מאירה ליונה כשמש הזה שהוא מאיר בצהרים ומראה לו כל מה שבים ובתהומות ועליו הכתוב אומר (תהלים צז יא) אור זרוע לצדיק. אמר לו הדג ליונה אין אתה יודע שבא יומי להאכל בפיו של לויתן אמר לו יונה הוליכני אצלו אמר יונה ללויתן בשבילך ירדתי לראות מקום מדורך שאני עתיד ליתן חבל בלשונך ולהעלותך ולזבוח אותך לסעודה הגדולה של צדיקים הראוהו חותמו של אברהם אמר הבט לברית וראה לויתן וברח מפני יונה מהלך שני ימים אמר לו הרי הצלתיך מפיו של לויתן הראני כל מה שבים ובתהומות והראהו נהר גדול של מימי אוקיינוס שנאמר (יונה ב ו) תהום יסובבני והראהו ים סוף שעברו בתוכו ישראל שנאמר (שם) סוף חבוש לראשי והראהו מקום משברי ים וגליו יוצאים ממנו שנאמר (שם פסוק ד) כל משבריך וגליך עלי עברו והראהו עמודי ארץ ומכוניה שנאמר (שם פסוק ז) הארץ בריחיה בעדי לעולם והראהו גיהנם שנאמר (שם) ותעל משחת חיי ה' אלהי והראהו שאול תחתית שנאמר (שם פסוק ג) מבטן שאול שועתי שמעת קולי והראהו היכל ה' שנאמר (שם פסוק ז) (לקצוי) [לקצבי] הרים ירדתי מכאן אנו למדין שירושלים על ז' הרים היא עומדת הראהו אבן שתיה קבועה בתהומות תחת היכל ובני קרח עומדים ומתפללין עליה אמר לו הדג יונה הרי אתה עומד תחת היכל ה' התפלל ואתה נענה אמר יונה לדג עמוד במקום עמדך שאני מבקש להתפלל עמד הדג והתחיל יונה להתפלל לפני הקב"ה ואמר לפניו רבש"ע נקראת מוריד ומעלה ירדתי העלני נקראת ממית ומחיה הרי נפשי הגיעה למות החייני ולא נענה עד שיצא מפיו דבר זה ואמר (שם פסוק י) אשר נדרתי אשלמה אשר נדרתי להעלות את לויתן ולזבוח אותו לפניך אשלם ביום ישועת ישראל מיד רמז הקב"ה והשליך את יונה שנאמר (שם פסוק יא) ויאמר ה' לדג ויקיא את יונה ליבשה. ראו המלחים את כל האותות והנפלאות הגדולות שעשה הקב"ה עם יונה מיד עמדו והשליכו איש את אלהיו בים שנאמר (שם פסוק ט) משמרים הבלי שוא חסדם יעזובו וחזרו ליפו ועלו לירושלים ומלו את בשר ערלתם שנאמר (שם א טז) ויראו המלחים יראה גדולה את ה' ויזבחו זבח לה' וכי זבח זבחו והלא אין מקבלין זבח מן עובדי כוכבים ומזלות אלא זה הוא דם ברית שהוא כדם זבח ונדרו ושלמו להביא איש את אשתו ואת כל אשר לו ליראת אלהי יונה ונדרו ושלמו ועליהם הוא אומר על הגרים גירי הצדק: