פני משה/שבת/ה/ג

פני משה שבת ה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לא יצא הגמל במטולטלת. היא מטלית שתולין בה. ומפרש בגמרא שהיא עשויה כמין כיפה ונותנין אותה בין החטוטרת שלו בין גופו שהיא לצד זנבו להשוות ויהא נוח להשים או לישב עליו ואם המטולטלת קשורה בחטוטרתו ובזנבו מותר לצאת בו:

לא עקוד. שקושרין ידו על זרועו וזהו עקוד יד:

ולא רגול. שקושרין רגל אחד שלו או הרגל עם היד כעקידת יצחק בן אברהם וכן שאר כל הבהמה לא תצא בכך:

לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך. אותן בשבת משום שנראה כמי שמוליכין לשוק ולמכרן:

אבל מכניס. הוא החבלים לתוך ידו והוא שלא יצא חבל מתוך ידו טפח דנראה כמי שרוצה לישא את החבל וכן צריך שיהיה החבל שיוצא ממקום הקשור בבהמה עד ידו גבוה מן הארץ טפח או יותר שלא יהיה נראה כנגרר על הארץ:

ובלבד שלא יכרוך. האי דינא לאו משום שבת בלחוד הוא דמיתני אלא שאם יש שם חבלים מקצתן מצמר ומקצתן מפשתן צריך שיהא נזהר שלא יכרוך אותן סביבות ידיו שלא יתחמם מהכלאים וקסבר האי תנא דדבר שאינו מתכוין אסור:

גמ' לא יצא הגמל במטולטלת. ומפרש למאי היא עשויה:

כהדא כיפה דהיא משויא גבינתא. כדפרישית במתניתין וגבינתא היא החטוטרת שעל גבו:

עקוד. אם הוא בידו אחת נקרא עקוד והוא קשור על זרועו כדפרישית במתניתין שלפעמים עושין כך לגמל:

מפני החשד. לא ימשוך אותן כשהן קשורין זה בזה:

שלא יהו אומרים וכו'. כדפרישית במתני' שזה נראה כמוליכין למלאכתו לסחור בהן:

לכלאים נצרכה. אהא דקתני ובלבד שלא יכרוך קאי וכדפרישית במתני':

מידו. אם החבל יוצא מידו אסור ואם מצואר בהמה מותר:

שאין לבהמה כמו וכו'. הוא כדקאמר לקמן שאין לבהמה משוי בשבת כלו' שאין זה נקרא משוי לבהמה בשבת אבל לאדם משאוי כל דהו משאוי הוא והרי אם החבל יוצא מידו כשיעור שאמרו בהוצאת חבל נראה כנושא משאוי הוא:

כרוך. אם החבל כרוך על צואר הבהמה אסור דנראה שכורכה עליה למשאוי ואם מטולטל הוא מצואר בהמה ותלוי למטה מותר דזה לא נקרא משאוי:

חד אמר מידו אסור וכו' מ"ד מיד אסור וכו' כדלעיל. ומ"ד אחרינא דמחליף וס"ל מידו מותר מפני שאי אפשר שלא יצא מעט חבל מתוך ידו ומצואר בהמה אסור דס"ל דהוי כמשוי ואדם מצווה הוא על שביתת בהמתו וכו':

תני. בברייתא אם האבל הוא טפת סמוך לארץ מידו לצואר בהמה אסור. א"נ אם הוא כל כך בין ידו לצואר בהמה אסור והיינו דמתמה ר' זעירא וקאמר מידו אסור ומצואר בהמה אסור כלו' להאי מ"ד מידו אסור ולהאי מ"ד מצואר בהמה אסור וכן טפת מידו לצואר הבהמה אסור וא"כ איזה היא שהוא מותר:

מאן דעביד טבאות. מי שרוצה לעשות על צד היותר טוב ולצאת י"ח לכל הני אמוראי דפליגי בהא:

נגיד לה. לבהמה בידו. א"נ שהוא נותר לה בקולו ונמשכת אחריו:

כהדין סוסיא סרקיא. של הישמעאלים שהן מלומדין בכך להיות נמשכין אחר קול הבעלים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף