פני משה/שבת/ד/ב

פני משה שבת ד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' טומנין בשלחין. בעורות. והפשיט תרגומו וישלח:

ומטלטלין אותן. זהו דין בפ"ע שמטלטלין השלחין בשבת לעולם בין שהן של בעל הבית בין שהן של אומן לפי שאינו מקפיד עליהן:

בגיזי צמר. טומנין בהן לפי שאינן מוסיפין הבל ואין מטלטלין אותן בשבת לפי שהוא מקפיד עליהן והוי מוקצה מחמת חסרון כיס ואם התקינן לתשמיש מותר לטלטל אותן ואפילו הן של אוצר:

כיצד עושה. אם הטמין באותן שאסורין לטלטל בשבת והוא רוצה ליטול את הקדירה:

נוטל. או נוער את הכיסוי מעל הקדירה לפי שהכיסוי תורת כלי עליו והגיזין נופלות ונוטל את הקדירה:

קופה מטה על צידה ונוטל. כשבא ליטול את הקדירה מתוך הקופה של גיזי צמר מטה אותה על צדה ונוטל דר"א בן עזריה חושש שמא יפלו הגיזין ותתקלקל הגומא של מושב הקדירה ולא יוכל להחזיר את הקדירה שהרי אין לו לטלטל הגיזין כדי לתקן את הגומא וחכמים אומרים נוטל ומחזיר דלא חיישינן לכך ומודים שאם נתקלקלה הגומא שאינו יכול להחזיר והלכה כחכמים:

גמ' הדא דתימר. דמטלטלין בשלחין בנתונין אצל בעל הבית דדעתו להשתמש. בהן אבל בנתונין באפותיקי והוא האוצר ונתונין לסחורה לא בדא התירו לטלטל דקסבר האי מ"ד דהואיל ונתונין באוצר או שעומדין למלאכה כגון של אומן קפיד עלייהו ואסור לטלטלן:

בגיזי צמר וכו' הדא דתימר. דאסור לטלטלן כשהן נתונין באפותיקי אבל בנתונין אצל בעל הבית שהתקינן לתשמישו לא בדא אסרו לטלטל ולהאי פירושא איכא למימר דר' יוחנן פליג על הא דקאמר ר' יונתן בשלחין דאי מודי ליה א"כ מאי איכא בין שלחין לגיזי צמר:

פורשין מחצלת ע"ג שייפות שורות של לבנים בשבת. ואע"ג דעומדות לבנין הם לא הוי כמבטל כלי מהיכנו לפי שהן ראויין לישב עליהן ודעתיה עלייהו:

אני לא שמעתי מאבא. הא דלקמן ואחותי אמרה זה לי משמו שביצה שנולדה ביו"ט ואסור לטלטלה משום מוקצה סומכין לה כלי מצידה בשביל שלא תתגלגל ותשבר אבל אין כופין עליה את הכלי משום דחייש שמא מתוך כך ינענע את הביצה היא אסורה בטלטול:

ושמואל אמר. אף כופין עליה את הכלי. ולא חייש לכלום:

אמר ר' מנא דאפי' לשמואל ובלבד שיהא נזהר בשעת כפיתו שלא יהא הכלי נוגע בגופה של ביצה דזה ודאי אסור לכ"ע:

תני ר' הושעיה נחיל של דבורים. נחיל כמו חיל והן שוכנין במקום אחד פורסין עליהן סדין בשבת בחמה וכו':

מה כרב. ושואל הש"ס מה ס"ל לר' הושעיה אם דעתיה כרב דקאמר לעיל פורסין מחצלת ע"ג לבנים וה"ה ע"ג נחיל של דבורים ואע"ג דמוקצין הן דקס"ד שפורסין הסדין עליהן ממש ואי כשמואל הא בעינן שלא יגע בהן כדקאמר ר' מנא אליבא דשמואל:

כשמואל. כלו' לעולם אפי' לשמואל שפיר הוא דכאן בנחיל של דבורים מלמעלן איירי כאן בהאי דביצה מלמטן שכופה הכלי ע"ג הביצה שמונחת על הקרקע ולהכי קאמר שצריך ליזהר שלא יהא נוגע בגופה של ביצה:

חפי לסוטות. חפי כמו דפי ולסוטות הן ליחות הקצרים שנותנין אותן על הקורה שהוא מכותל אל הכותל ואסור לטלטלן שהן עומדות לבנין ואינן ראויין לישב עליהן:

מצדתא הוא פריסן והוון משטרפן גו שימשא. מצודות היו פרושין על הקרקע לייבשן והיו נשרפין מחום השמש ואתון ושאלין לרב מהו לטלטלן בשבת ואמר להן תשבו עליהן שיהיו נתונין תחת ראשיכם לשכב עליהן ועי"כ שרי לכון לטלטלן:

שתישב עליהן מאתמול. דוקא לצורך איזו דבר אז מותר לטלטלן:

לסדרא למדרש של בר עולא שהיה שוכן שם והוה תמן וכו':

מוכין שחשב עליהן מאתמול. ליתן אותו לתוך הכר או לתוך הכסת:

צבר של קורות. שהן צבורות במקום אחד ועומדות לבנין וחישב עליהן מאתמול לישב עליהן:

ר' יוסי וכו'. אמר זה בשם ר"ח ואמרי לה ר' יעקב בר אחא דכך אמר ר' ישמעאל בר ר' יוסי אבא שלחא הוה אומן לעבד עורות והוה אמר לנו קשרו לכם ראשי גיזיות מע"ש ותחשבו עליהן ואתם וכו' והקפיד לו' קשרו ראשי גיזיות והן במקום שהעורות נגזזות בראשיהן מן הצמר משום דקסבר דצריך מעשה עם המחשבה והלכך אמר קשרו שבראשיהן נוח הוא לקשרן:

חזקיה אמר אפילו מלן. כלו' אפי' הן מלאין צמר וא"צ בראשי גיזיות דקסבר אין צריך קשירה ובמחשבה בלחוד סגיא:

חריות של דקל. שפיסלן והתקינן לשכיבה א"צ קישור לקשרן יחד דבמה שפיסלן סגי וראויות הן לכך ומותר לטלטלן אבל אם התקינן לאהלים והרי זה לדבר שאינו יכול לעשות בשבת צריכות קישור עם המחשבה שמחשב עליהן לישיבה בשבת:

בין לשכיבה וכו'. דקסבר שצריך מעשה עם המחשבה ובשעת המחשבה:

ולא דמי קישוריה דרב וכו'. כלו' דלא תימא דפליגי בקשירה לחוד דמר סבר דאם התקינן לשכיבה לא בעינן קשירה ומר סבר דבעינן קשירה דתרווייהו חדא מילתא היא אלא דאף בקשירה גופה איכא בינייהו דלא דמי מה דרב דקאמר דצריך קשירה אם התקינן לאהלים להא דקאמר רב אבא דאף אם התקינן לשכיבה צריכות קשירה דהאי קשירה לאו כהאי קשירה הוא כדמסיק ואזיל:

קישוריה דרב באהלים. לדידיה אם הן מיוחדין לאהלים בהא הוא דקאמר דצריכות קשירה ואם כן עד שיקשור את כל הקוצים שבהחריות דבתחלה כשיחדן לאהלים לא היה מקפיד על הקוצים שיוצאין מהן ועכשיו שמחשב עליהן לשכיבה צריך לקשור את כל הקוצים שבהן דאל"כ אינן ראויות לשכיבה או לישיבה:

קישוריה דרב אבא בכלים. כלו' אבל לקישוריה דרב אבא דקסבר אף שהן מיוחדין לכלים כגון לשכיבה וכיוצא בזה לשאר צרכיו דחד דינא אית להו לדידיה ולא לאהלים אעפ"כ צריכות קשירה בשעה שמחשב עליהן ואם חישב עליהן לצורך כלי או להשתמש בהן איזה דבר שיהא מותר לטלטלן א"כ עד שיהא עליהן תורת כלי סגי ולא טפי ולא בעי עד שיקשור את כל הקוצין שאם אומר את שאפי' לרב אבא עד שיקשור את כל הקוצין שבהם א"כ אין לך מעשה גדול מזה ולמה לי מחשבה דלגוונא דאיירי ר' אבא במעשה כי האי לחוד סגי להתיר טלטול אלא ודאי דלדידיה א"צ עד שיקשור את כל הקוצין ומכיון שקשרן שיהא עליהן תורת כלי סגי והשתא ל"ק דלמה לי מחשבה משום דהא מיהת לאו כלי ממש הן דאכתי לא קשר את כל הקיצין שבהן:

עריבת הירדן. ספינה קטנה כעריבה ועוברין בה את הירדן ולמה היא מקבלת טומאה הלא ספינה שבים ובנהר טהורה שאינה עשויה להטלטל ביבשה:

מפני שממלאין אותה פירות. ומוליכין אותה לפעמים מן הים ליבשה וא"כ מיטלטלת טל היבשה היא:

הרי גידודייא דאשקלון. שהוא יושבת על חוף הים והיה שם גידודי על שפת הים ויושבין עליהן בשבת ואע"פ שאינן מתוקנין לכך. ומשני שנייא היא התם שמקצתן בתוך הים ומקצתן ביבשה ואין ראויות לדבר אחר והלכך א"צ להתקינן לישיבה:

אתיא דר' בא בר חנה. דקסבר עד שיקשור ויהא עליהן תיאר כלי כהאי דר' חנינה דקאמר בהאי עובדא דלקמיה בשם ר' יוחנן דעד שיהא עליהן תואר כלי אמר להן רבי:

עולין היינו וכו'. ופליגי אמוראי היאך אמר להם דר' חנינה דידיה אמר דכך אמר להם בחרו לכם וכו' דבהא לחוד סגי ור"ז אמר דעד שיקרדם בקרדום ולהתקינן אמר להם וחברייא אמרי עד שישפשף אותן אמר להן. וציפוראי אמרי עד שיחשוב עליהן לישיבה למחר אמר להם ור' יוחנן אמר וכו' והיינו כר' אבא בר חנה:

אשכחת אמר. נמצינו למדין דרב אבא בר חנה ור' יוחנן ור' יונתן דאמרי לעיל לעולם אל ימנע אדם עצמו וכו' ודרש ר' חנינה דחריות שגדען לעולם צריכות קישור בחדא שיטתה קיימי:

רבי. דאמר לעיל חריות שגדען לשכיבה א"צ קישור ור' זעירא דקאמר בעובדא דרבי דבתיקון לחוד סגי ור' ישמעאל בר' יוסי דאמר לעיל אבא שלחה הוה וכו' נמי בחדא שיטתא קיימי דאע"ג דר' ישמעאל בר' יוסי קאמר שקשרו לכם ראשי גיזוית אמר להם מ"מ שמעינן דבחדא תקנתא לחוד סגי ובדבר שכבר התקינן א"צ קישור:

ציפוראי. דקאמרי בעובדא דרבי דעד שיחשוב מאתמול אמר להם ור' יוסי בן שאול ור' חלפתא בן שאול דקאמרי לעיל במוכין ובצבור של קורות דבמחשבה מאתמול בלחוד סגי נמי בחדא שיטתא קיימי ולחברייא דקאמרי בעובדא דרבי עד שישפשף אמר להם לית להון זוג לסברא דידהו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף