פני משה/קידושין/ג/ה

פני משה קידושין ג ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לאחר שיחלוץ ליך יבמיך. בגמרא מוקי לה כרבי עקיבה דאמר אין קידושין תופסין ביבמה ואינה הלכה:

אינה מקודשת. דהוי דבר שלא בא לעולם:

גמ' מה בינה. מה בין משנתינו לאחר שתשתחרר להאומר הרי זו תרומה על פירות המחוברין לאחר שיתלשו דקיימא לן אין תורמין מן התלוש על המחובר ואם אמר לאחר שיתלשו דבריו קיימין ובמתני' מאי טעמא לא אמר כלום:

תמן יש בידו לתלוש. וכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי אבל הכא אין בידו לשחרר שפחה זו:

התיב רבי פס. על זה הגע עצמך שהיתה שפחתו ובידו לשחררה:

אמר רבי בא בר ממל. אף על פי כן אינה מקודשת דכשתשתחרר נתלית בדעת אחרת כמי שיש לה דעת אחרת היא דמעיקרא שפחה והשתא בת חורין ואין לך מחוסר מעשה גדול מזה:

דלמא. מעשה ברבי הושעיא רבה ורבי יודן נשיאה שהיו יושבין ואמרו נימא חדא מלתא מקדושין ושאל אחד לפניהם שאלה זו:

לכשאגרשך מהו. אם חלו הקדושין הואיל ובידו לגרשה ושחקו מזה ועמדו והלכו להם:

אמר רבי יוסי ולמה גחכון. טעמא מפרש למה שחקו דמי לא א"ר בא בר ממל בשפחה אינה מקודשת דלכשתשתחרר נתלית בדעת אחרת והכא נמי כשתתגרש נתלית בדעת אחרת שהרי אין בידו לקדשה:

אין את בעי מקשייה. ואם יש לך לשאול ולהסתפק הי' לו להשואל להקשות כמעשה הזה שהאחד הלך לקדש לו אשה אחת וקדם חבירו אצלה ואמר לה הוי ידעת שזה האיש דעתו רע וקשה ואין את יכולה לסובלו ובודאי עתיד הוא לגרשך אלא הא ליך פרוטה זו שתתקדשי לי בה לאחר שיגרשך זה מהו ובהא הוא דמספקא לן טפי משום דהשתא פנוי' היא ויש לה יד לקדש עצמה וכדמסיק לא צריכה הא דקמיבעיא לי' אלא בשנתן לה שתי פרוטות בא' אמר לה תתקדש לי מכבר מעכשיו ובאחת לאחר שתגרשך כלומר דלהאי בעיא דמיא שהרי יש כאן לשאול מי נימא הואיל ועכשיו יש לה יד לקדש עצמה ומיגו דתפסי בה השתא תפסי בה נמי קידושין לאחר זמן או דלמא לא שנא דמכל מקום אחר שתתקדש בפרוטה ראשונה מחוסרת מעשה היא עד שלא יחולו קדושי שניים וה"נ בהאי עובדא איכא למיבעי מי נימא הואיל ואמר לה קודם שקדשה זה חלו קדושין לכשיגרשה או דלמא לא שנא:

תמן תנינן. בפרק ארבעה נדרים ושם מפורש היטב ע"ש:

אמר רבי ינאי כו'. מפורש בפ"ק דיבמות:

שמואל אמר בעניותינו. דמספקא לן אם קדושין תופסין ביבמה או לאו צריכה ממנו גט:

מתניתא. דוקא שאמר לה אחר שיחלוץ ליך יבמיך הוא דאינה מקודשת אבל אם אמר לאחר שימות יבמיך מקודשת דטעמא דלאחר שימות בעליך לא אמר כלום דמן הדין מקודשת היא אלא משום איבת הבעל והכא ביבמה לא איכפת לה משום איבה שהרי עדיין לא כנסה:

בת יומה מתקדשת בכסף. שנותן לאביה וה"ה בשטר:

מתניתא אמרה כן. שאפי' בת יומה מתקדשת דקתני אם ילדה אשתך נקבה לא אמר כלום דטעמא מפני שאינה בעולם הא אם ישנה בעולם אע"פ שהיא בת יומה ואינה ראויה לביאה הרי זו מקודשת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף