פני משה/קידושין/ב/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
גליוני הש"ס




פני משה TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' סבלונות. דורונו' שדרך החתן לשלוח לאהובתו:

אינה מקודשת. ולא אמרינן יודע היה שאין קדושיו קידושין וגמר ושלח סבלונות לשם קדושין אלא אמרינן מחמת קדושין הראשונים שלח:

וכן קטן שקדש. ושלח סבלונות משהגדיל:

גמ' תני וכולן שבעלו קנו. דאדם יודע שאין קדושין תופסין בפחות משוה פרוטה וגמר ובעל לשם קדושין דחזקה שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות:

ה"ג בתוספתא רבי שמעון בן יהודה אימר משום רבי שמעון אע"פ שבעל לא קנה שלא היתה בעילתו אלא לשם קדושין הראשוני':

אם קנו. מה קנו לענין מאי קנו אם לכל וכאשתו גמורה היא:

קנו לחומרין. שצריכה הימנו גט ואם בא אחר וקידשה צריכה נמי הימנו גט דלחומרא חיישינן שמא על דעת קידושין הראשונים בעל. א"נ אם קנו לדברי ר"ש קאי ואם קנו לענין זה הוא דקנו לחומרין וכן מוכח מדלקמן:

כל תניי שהוא מעשה מתחלתו. שיש בו מעשה מתחלתו ובקדושין בתנאי כזה מקודשת לחומרין דאע"ג שאין התנאי כלום לחומרא חיישינן:

מאן תנא כל תנאי שהוא מעשה מתחלתו תנייו בטל. כדתנן בסוף פ' הפועלים דלא כר"ש הוא דלדידיה לא בטל לגמרי בקידושין אלא דלחומרא מיהת חיישינן וכמו דחושב לחומרא בדינא דמתניתין וכן אמר רבי יודן בשם רבי יוחנן:

היך עבידא. מאי יש מעשה בתחלתו אמר לה הריני מקדשיך בבעילה על מנת שירדו גשמים שהקדים המעשה לתנאי:

בקידושי מלוה. אם קדשה במלוה לענין קידושין אזלינן לחומרא ובקרקעות אם אמר קנה בכסף מלוה שיש לך עלי לא קנה ובמטלטלין אין מוסרין להלוקח למי שפרע אם חזר בו שא"צ לקבל עליו דלאו נתינת מעות בשעת מקח הוי:

ביקש. הלוקח להעמיד לו מקחו והמוכר חוזר בו מאי:

נישמעינה מן הדא. מתני' בריש איזהו נשך שאם היה חייב לו חטים ואומר תן לי החטים שאני רוצה למכרם וליקח בהן יין ואמר לו הרי חטיך נתונים עלי כשער של עכשיו והרי לך אצלי יין ויין אין לו דקאמר התם דאסור משום רבית מכיון שאין לו יין עכשיו ודייק דלענין קנייה נמי כן הוא אם יש לו נקנה לו וחייב ליתן לו ותני ר' חייא נמי כן אלמא אין המוכר יכול לחזור בו:

שלח אמר לתמן. שלח לבבל ואמר להן הוו ידעין דהורי ר' יוחנן בקידושי מלוה לחומרא והורע בעיני רבי זעירא מה ששלח רבי שמואל:

למה. מפני מה הורע לו אם בגין דהוון נהגין מחמרין עליהון ואמרי דלא הוו קידושין כלל והוא עכשיו מיקל עליהן:

אמר ר' יוסי בר' בון. לא היא אלא בקולא הוון נהיגין שהיו אומרים המקדש במלוה מקודשת לגמרי ועכשיו החמיר עליהן בזה ששלח למיחש לחומרא ואם בא אחר וקדשה תפסו בה קידושין וצריכה גט משניהם מספק וזהו שלא הוטב בעיני ר' זעירא:

ערוה שאינה ערוה כל ספק שבא לפניך אם היא ערוה או אינה ערוה תפוס את שאינה ערוה וכלומר לחומרא דחיישינן שמא אינה אשת איש ותפסו בה קידושי אחר להצריכה גט:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף