פני משה/פאה/ח/ב

פני משה פאה ח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' נאמנים. העניים לומר חטים הללו של לקט שכחה ופאה הן ופטורין מן המעשרות:

בשעתן. בשעת זמן הגרנות:

בכל שנתו. בשנה שלישית ובשנה ששית שמעשר עני נוהג בהם:

ובן לוי נאמן לעולם. לומר של מעשר ראשון הוא לפי שנוהג בכל שנה ולא חיישינן שמא לא הפריש מהן תרומת מעשר דכי היכי דלא נחשדו ישראל על תרומה גדולה כך לא נחשד בן לוי על תרומת מעשר:

אלא על דבר שכן דרך בנ"א להיות נוהגין כן לתת להם ולא על דבר שאין דרך בנ"א לתת להם כיוצא בו כדמפרש במתני' דלקמן:

גמ' עד איכן. עד איזה מקום נאמנין לומר שמשם הביאו מתנותיהן.

עד מקום שדרכו לילך ולבא בו ביום. ויותר מכאן אין נאמנין שאין דרך לטרוח אחר זה אלא עד מקום שיכול לחזור ולבוא בו ביום:

ואיפשר כן. בתמיה ומי נתן להם כ"כ:

אלא מכא ציבחר. מעט מכאן ומעט מכאן עד שקבצו חמשה כורים:

כד הוא סלק ר' אליעזר דרומיה. כשעלה לכאן ר' אלעזר מדרום הקשה לפני ר' יוסי אם מתני' דר"א היא. הך מילתא דפלוגתא דר"א וחכמים שמיה בתוספתא דמעשר שני פ"ג:

ראה אותו שהפריש מע"ש נאמן על הראשון דברי ר"א וחכ"א נאמן על הראשון נאמן על השני נאמן על השני אינו נאמן על הראשון. כך היא כתובה בתוספתא כ"י על הקלף ישן אשר לפני וכך הובאה לקמן בפ"ד דדמאי בהלכה ד'. ובתוספתא דפוס יש ט"ס וטעמייהו דרבנן משום דמעשר ראשון צריך ליתנו ללוי ומעשר שני יכול הוא בעצמו להעלותו לירושלם ולאוכלו הלכך הנאמן על הראשון הוא דנאמן על השני אבל הנאמן על השני אינו נאמן על הראשון ור"א סבר דכיון שראו אותו שהפריש מעשר שני כפי חשבון אחר שהופרש בתחלה המעשר ראשון אמרינן מסתמא כבר הפריש מעשר ראשון והשתא קאמר נימא מתני' דקתני בן לוי נאמן לאמר מעשר ראשון הוא ואע"פ שאין אנו יודעין אם הפריש ממנו תרומת מעשר כר' אליעזר מיתוקמא דס"ל אינו חשוד על הראשון ואע"פ שצריך הוא להוציא מידו ואינו שלו כמעשר שני דאלו לרבנן הא אמרי דאינו נאמן על הראשון מפני שאינו שלו וה"נ לא יהא בן לוי נאמן על תרומת מעשר מכיון שצריך ליתנו לכהן:

א"ר יוסי ד"ה היא. מתני' דשנייא היא הכא שאין אדם עושה בדבר ערמה. כצ"ל כלומר שאין חושדין אותו שמערים הוא בדבר ולא יפריש ממנו תרומת מעשר וכן א"ר אלעזר בשם ר' הושעיא כשם שלא נחשדו ישראל על תרומה כך לא נחשד בן לוי על תרומת מעשר לפי שהוא בעין מיתה כמו תרומה גדולה:

מתני' אמרה כן. כלומר מלישנא דמתני' גופה דייקינן דלא שייכא הא לפלוגתא דר"א וחכמים דקתני ובן לוי נאמן לעולם בכל שנה ואפי' בשנה שאין בה מע"ש ולא ראינו שהפריש מע"ש משלו דנאמר כיון שהפריש לשני מאמינין לו גם על הראשון כדר"א אלא לעולם הוא נאמן ומטעמא דאמרן:

ואפי' בשביעית. מי אמרינן דאפי' בשביעית שאין בה מעשרות נאמן הוא לומר זהו מקודם שביעית היא או לא ולא איפשטא:

מעשר ברור הוא. יודע אני שזה הבעה"ב הפריש מעשרותיו כראוי וזהו ברור ואף לפוטרו ממעשר שני הוא נאמן:

אבל באומר ניתן לי. כלומר שאומר סתם ניתן לי זה מעשר הראשון או באומר משלו הן מתבואה שלו שאף הלוי צריך להפריש מעשרות משלו ובזה אין נאמנין לפוטרו ממעשר שני:

דו מתני'. כלומר דהוא ג"כ נלמד ממתני' אינן נאמנין אלא על דבר שבנ"א נוהגין כן ונוהגין ליתן מעשר ראשון בתחילה וא"כ אינו יכול להעיד על מעשר שני אם אינו ברור לו כן:

כיני מתני' וכו'. כלומר דאין נאמנין אנן תנינן במתני' וקאי על בן לוי וכדאמרן לענין מעשר שני וגם על רישא דמתני' והלכך קתני אין נאמנין לכלול את כולן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף