פני משה/סוטה/ט/ו

פני משה סוטה ט ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שלא בא לידינו ופטרנוהו. מפרש בגמרא אמאי קאי:

הכהנים אומרים. כדכתיב לעיל ונגשו הכהנים בני לוי ולא פירש על מה הם נגשים:

ולא היו צריכין לומר ונכפר להם הדם. כלו' ונכפר דכתב בקרא לאו אוענו ואמרו קאי שיהא אף זה בכלל אמירה אלא מילתא באנפי נפשה היא שרוח הקודש בישירה את ישראל על ידי משה רבינו לכשיעשו כן ונכפר להם הדם:

תצא ותרעה בעדר. כשאר חולין:

תיקבר. דאסורה בהנאה:

כיפרה ספיקה. היא עשתה את שלה:

ואח"כ נמצא ההורג הרי זה יהרג. דכתיב בסוף פרשת עגלה ערופה ואתה תבער הדם הנקי מקרבך:

גמ' רבנן דהכא פתרין קריי' בהורג. קרא דידינו לא שפכו וגו' דקאמר במתני' שלא בא לידינו כו' מפרשין רבנן דהכא דעל הרוצח קאי כדמפרש ואזיל שלא בא לידינו ופטרנוהו ממיתה דאז כשופכי' דמו של זה הן שלא רצו לנקום דמו מהרוצח וזהו ידינו לא שפכו:

ולא ראינוהו והנחנוהו ועימעמנו. שלא עיותו הדין ולא העלימו עין ממנו וזהו ועינינו לא ראו:

ורבנן דתמן. של בבל מפרשין קרא על הנהרג שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא לויה כו' וזהו ידינו לא שפכו שלא נהרג על ידי שפטרונוהו בלא מזונות והוצרך ללסטם את הבריות וע"י כך נהרג. וכן הוא בנוסחת המשנה בבבלי ושם איפכא גריס שלא בא לידינו כו':

והזקנים רוחצים כו'. כדקא' במתני' ואיידי דמייתי לק' בכיוצ' בו מג' מקריות שנאמרו בענין א' ומי שאמר זה לא אמר זה הדר מפרש לה הכא:

שלשה מקריו' כו'. כלו' הרי אלו כמו שלש מקריות של שלשה המדברים והן בענין אחד:

כדיי היא. כפרה של עגלה ערופה כדאי היא שתכפר על ישראל עד יוצאי מצרים ואשר פדית דריש. וכן הוא בבבלי כריתות דף כ"ו:

אפילו ערפה חייב. כדמפרש לקמיה:

רבי יעקב בר אחא רבי אמי כו' אפי' דברי ר"מ ערפה פטור גרסי'. וכדמפר' ר' אילא פלוגתייהו אהיכא קאי וגרסי' ההיא דר' אילא קודם להא דאמר ר' ינאי שמעתי כו' לפוטרה משום אותו ואת בנו כר' שמעון. דפליגי ר"מ ור"ש בשחיטת חולין פ"ה דר"מ מחייב על שחיטת עגלה ערופה משום אותו ואת בנו ור"ש פוטר דשחיטה שאינה ראויה היא וקאמר ר' ינאי דלדברי ר"מ אפי' ערפה חייב דעריפת' זו היא שחיטתה ור"ל קאמר דדוקא השוחט קאמר ואפי' לדברי ר"מ ערפה פטור דבזה מודה לר"ש וכדלעיל הלכה ה':

שמעתי לה גבול. לעגלה ערופה מאימתי היא נאסר' מחיים בהנאה ואחר ירידתה לנחל איתן הגבול שלה:

והורידו. כתיב משעת הורדה הוא הגורם להשם עריפה ואוסרתה:

עד שהיא בחיים היא קדושה. כלומר מיד אחר שהופרשה נאסרה מחיי' ואין לה גבול דכפר' כתיב בה כקדשים ור' שמואל לא דרי' והורידו דלמשמעותי' איצטריך:

מתניתא אמרה כן. דמחיים קדשה דקתני נמצא ההורג עד שלא נערפ' העגלה תצא ותרעה בעדר:

מהו תצא. מאי לשון תצא דקאמר אלא תצא מקדושתה שקדשה מיד אחר שהופרשה ואם נמצא ההורג אגלאי מילתא למפרע דהקדש טעות הוי הילכך תצא מקדושתה:

א"ר מתני' ויאות. על סיפא דמתני' קאי דקתני נערפה העגלה ואח"כ נמצא ההורג ה"ז יהרג ויאות הוא וכן נלמד מקר' דמה כתיב ונכפר להם הדם ושתק כלומר מי שתק הכתוב אחר זה אלא אפילו כן מסיים ואתה וגומר אף דנכפר להם הדם מכל מקום ואתה תבער הדם הנקי מקרבך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף